נֵרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נר
הגייה* ner
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ נֵרוֹת; נֵר־, ר׳ נֵרוֹת־
 
נרות שעווה
 
נר שמן עשוי חרס
  1. לשון המקרא כלי למאור ופולחן , ושחומר בעירתו הופק משמנים בלבד.
    • ”וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד“ (שמות כז, פסוק כ)
    • ”עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד“ (ויקרא כד, פסוק ד)
    • ”אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. כָּל מָקוֹם שֶּׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה“ (משנה, מסכת פסחיםפרק א, משנה א)
  2. עברית חדשה כלי למאור,ופולחנות-דתיים עשוי לרוב שעוות מוצקות .
    • "...אני זוכר בליל שבת הַנֵּר דולק/ ואבי מביט, מביט בי ושותק." ("יש מקום", יהורם גאון)
    • הדלקתי נר בעת הפסקת החשמל.
  3. עברית חדשה כמוסה בעלת צורה גלילית צרה המוכנסת כטיפול תרופתי בפי-הטבעת.
    • טיפול תרופתי בנר או פתילה ניתן לסובלים מבעיות בריאותיות .

גיזרוןעריכה

  • בלשון המקרא משמעות השם כוללת את הכלי, חומר-הבעירה, והפתילה יחדיו. כנראה שהשורש נור בהוראת 'אש' משותף לארמית וערבית . בלשון חז"ל 'נר' הוא הכלי לבד. ותקופת התלמוד חומר הבעירה הופק משמן בלבד . ראו רמב"ם הלכות חנוכה: לוקח שמן ונרות ומדליק. המילה משותפת לשפות שמיות: (אשורית; nēr), (אתיופית; nār, nūr) ,(אכדית;nūru) (אוגריתית: nr 'זוהר, מנורה'[1]). מן תיבת 'נר' נגזרו: 1)שם העצם - מנורה , 2)שם התואר - נהיר, 3)והפועל - נָהַר בהוראת 'התמלא אור'.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נרות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נרות שמן

נָרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נר
שורש וגזרה נ־י־רגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא עִבֵּד וְחָרַשׁ שָׂדֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִכְשִׁיר שָׂדֶה לִזְרִיעָה.
    • ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים“ (ירמיהו ד, פסוק ג)
    • ”זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם“ (הושע י, פסוק יב)

גיזרוןעריכה

  • גזירת פועל מן ניר


השורש ניר

בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י, ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

נ־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָר נָר יָנִיר נִיר לָנִיר
נִפְעַל נוֹנַר מְנוֹנָר -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 633