נר

נֵרעריכה

נרות שעווה

נר שמן עשוי חרס

כלי למאור שבו להבה בוערת בחומר דלק העולה בפתיל. בעבר השתמשו בשמנים, כיום חומר הדלק בעיקר שעוות מוצקות.
- ”וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד“ (שמות כז, פסוק כ)
- ”עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד“ (ויקרא כד, פסוק ד)
- "...אני זוכר בליל שבת הַנֵּר דולק/ ואבי מביט, מביט בי ושותק." ("יש מקום", יהורם גאון)
- הדלקתי נר בעת הפסקת החשמל.
מין תרופה בעלת צורה גלילית צרה המוכנסת לגוף האדם דרך פי הטבעת.
- כדי להוריד את החום במהירות המליץ לי הרופא לקחת נר.

המילה משותפת לשפות שמיות: (אשורית; nēr), (אתיופית; nār, nūr) ,(אכדית;nūru) (אוגריתית: nr 'זוהר, מנורה'^[1]). ראו פועל נָהַר 'התמלא אור', משם גם מנורה, נהיר.
בלשון התורה השם כולל את הכלי חומר הבעירה והפתילה יחדיו. אולי משורש נור-אש בארמית וערבית.
בלשון חז"ל השם הוא הכלי לבד. ראו רמב"ם הלכות חנוכה: לוקח שמן ונרות ומדליק.

ערך בוויקיפדיה: נר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נרות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נרות שמן

לשון המקרא עִבֵּד וְחָרַשׁ שָׂדֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִכְשִׁיר שָׂדֶה לִזְרִיעָה.
- ”כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים“ (ירמיהו ד, פסוק ג)
- ”זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם“ (הושע י, פסוק יב)

בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י, ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו.

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 633