שַׁעֲוָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעוה
הגייה* sha׳ava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־ע־י/ה ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ שַׁעֲווֹת
 
נר שעוה
  1. לשון חז"ל הדונג החומר ממנו עשויה כוורת הדבורים.
    • ”לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב.“ (משנה, מסכת שבתפרק ב, משנה א)
    • ”בשעה שאמר יצחק ליעקב, גשה נא ואמושך בני, נשפכו מים על שוקיו והיה לבו רפה כשעוה וזימן לו הקב"ה שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפול“ (בראשית רבה, פרשה מד, סימן ג)
  2. חומר מוצק רך, ממקור צמחי, מינרלי או תוצר בעלי חיים, אשר נמס כאשר מחממים אותו.

גיזרוןעריכה

  • מארמית: שַׁעַוְתָּא באותו משמע,[1] תרגום ארמית של המילה דונג במקרא.[2]

פרשנים מפרשיםעריכה

שעווה משורש שע"ע התנ"כי במשמעות טיח חלק ונמס (ישעיהו פרק מא פסוק י. ופרק ו פסוק י)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: wax‏‏‏‏
  • צ'כית vosk‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שעוה