מְנוֹרָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנורה
הגייה* menora
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מְנוֹרוֹת; מְנוֹרַת־, ר׳ מְנוֹרוֹת־
 
מנורה שבעת הקנים.
 
מנורה
  1. גוף תאורה המאיר באמצעות נורה.
  2. התקן בעל מספר תושבות לנרות או לחומר בערה אחר, אשר בנוי בצורת זרועות משוכות.
    • ”וּמִשְׁקָל לִמְנֹרוֹת הַזָּהָב, וְנֵרֹתֵיהֶם זָהָב, בְּמִשְׁקַל-מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה, וְנֵרֹתֶיהָ; וְלִמְנֹרוֹת הַכֶּסֶף בְּמִשְׁקָל לִמְנוֹרָה וְנֵרֹתֶיהָ, כַּעֲבוֹדַת מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק טו)
    • "כגון מנורה של עץ שהיא משמשת את הנר בשעת הדלקה, וכן שמניחין תחת הכלים בשעת מלאכה, והדפוסין כולן" (משנה תורה, הלכות כלים, ד', ג')

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

1עריכה

2עריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מנורה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורה (1)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנורה (2)