הם
הֵם א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הם |
הגייה* | hem |
חלק דיבר | כינוי גוף |
מין | זכר רבים |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
כינויי גוף | |||
---|---|---|---|
גוף | ראשון | שני | שלישי |
זכר | אני, אנוכי | אתה | הוא |
נקבה | את | היא | |
ז"ר | אנחנו, נחנו, אנו | אתם | הם (המה) |
נ"ר | אתן | הן (הנה) |
- אלו ששם; כינוי המציין רבים ממין זכר, בגוף שלישי.
- "– היכן הילדים?" "– הם הלכו לישון."
- "וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ" (בראשית מב ח)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכההָם
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הם |
שורש וגזרה | ה־ו־ם |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- גרם לבלבול,
גיזרון
עריכהפרשנים מפרשים
עריכהרש"י דייק מכך שמופיע בשני קמצים שלמעשה הכוונה "הָם אותם". אמנם לדעת רשב"ם אין לחלק ביניהם, וגם כאן השורש הוא ה־מ־ם. והוא פירש: "והמם- והרעים קול מהומה גדולה במלחמה."