ברזל
בַּרְזֶל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ברזל |
| הגייה* | barzel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ר־ז־ל, (גזור שם) |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ בַּרְזִלִּים, בַּרְזִלֵּי־ |
- מתכת קשה בצבע אפרפר, הנפוצה בשימוש בתעשיה. מספרה האטומי 26, וסימונה הכימי Fe.
- ”וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן נַעֲמָה.“ (בראשית ד, פסוק כב)
- ”וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.“ (דברים כז, פסוק ה)
- ”וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׁרְפוּ בַּשָּׁבֶת.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ז)
- ”אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין, ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טו, עמוד ב)
- בהשאלה: [סלנג] יציב. אינו משתנה. אינו פוחת.
גזרון
עריכה- מילת תרבות נודדת (Wanderwort) ממקור חוץ שמי בלתי ידוע.[1] מילים דומות מופיעות בכמה שפות שמיות: באכדית parzillu, בכנענית קרתחדשתית 𐤁𐤓𐤆𐤋 (ברזל),[2] באוגריתית 𐎁𐎗𐎏𐎍 (ברדֿל),[3] באמורית barzillu,[4] בארמית עתיקה פרזל, בארמית מקראית ܦܪܙܠܐ (פַּרְזְלָא): ”רגלוהי די פרזלא וחספא“ (דניאל ב, פסוק לד) – רגליו של ברזל וחרס. מחוץ למרחב השמי מקובל להשוות, בין השאר, ללטינית ferrum.
מידע נוסף
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ברזל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברזל |
- מאמר באנגלית על גיזרונה של המילה ברזל
- מאמר אקדמי על מקור המילה ברזל בשפות השמיות (הדפים הראשונים ברוסית הם תוכן העניינים, המאמר עצמו כתוב אנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ↑ להרחבה עיינו: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 8–9; Rasmus Thorsø et al., "Word Mining: Metal Names and the Indo-European Dispersal", in The Indo-European Puzzle Revisited: Integrating Archaeology, Genetics, and Linguistics, ed. Kristian Kristiansen, Guus Kroonen, and Eske Willerslev (Cambridge: Cambridge University Press, 2023), pp. 111–112; Benjamin J. Noonan, Non-Semitic Loanwords in the Hebrew Bible: A Lexicon of Language Contact, Linguistic Studies in Ancient West Semitic (University Park, PA: Eisenbrauns, 2019), pp. 78–79.
- ↑ KAI 100
- ↑ לוח KTU2 4.91
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 235 : brḏl
- ↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175