ברזל
בַּרְזֶל עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ברזל |
הגייה* | barzel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ז־ל, (גזור שם) |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ בַּרְזִלִּים, בַּרְזִלֵּי־ |
- מתכת קשה שצבעה כסוף, נפוצה בשימוש בתעשיה. סימולו של היסוד הכימי הוא Fe.
- ”וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן נַעֲמָה.“ (בראשית ד, פסוק כב)
- ”וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.“ (דברים כז, פסוק ה)
- ”וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׁרְפוּ בַּשָּׁבֶת.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ז)
- ”אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין, ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף טו, עמוד ב)
- בהשאלה: [סלנג] יציב. אינו משתנה. אינו פוחת.
גזרון עריכה
- מילים דומות מצויות בשפות שמיות רבות: בכנענית קרתחדשתית 𐤁𐤓𐤆𐤋 (ברזל),[1] באוגריתית 𐎁𐎗𐎏𐎍 (ברדֿל),[2] באמורית barzillu,[3] תיבת פֲּרזִילּוּ "parzillu" במשמעות ברזל מופיעה סה"כ 42 פעמים בכתובות השיכות לתקופת הממלכות האכדיות, בתצורתה הנוכחית - מילה זו מופיעה החל מתקופת שלטונו של שלמנאסר הראשון[4].
- ארמית עתיקה - פרזל przl. ארמית - ܦܪܙܠܐ (פַּרְזְלָא) ”רגלוהי די פרזלא וחספא“ (דניאל ב, פסוק לד) רגליו של ברזל וחרס.
מידע נוסף עריכה
- מילים אחרות במלרע במשקל דומה מנוקדות בצירה בהברה האחרונה, כמתבקש מחוקי ניקוד ההברות. המילה ברזל, ומילים אחרות כגון אמת, גרזן, כרמל, ערפל יוצאות מכלל זה ומנוקדות בסגול בהברה האחרונה. בכל המילים הנ"ל נוסף דגש חזק בצורת הרבים.
- בעגת יהודי-מרוקו, "לְבֲּרְזֶל" - בהוראת סכין.[5]
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
תרגום
|
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: ברזל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברזל |
- מאמר באנגלית על גיזרונה של המילה ברזל
- מאמר אקדמי על מקור המילה ברזל בשפות השמיות (הדפים הראשונים ברוסית הם תוכן העניינים, המאמר עצמו כתוב אנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ↑ KAI 100
- ↑ לוח KTU2 4.91
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 235 : brḏl
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-16
- ↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175