בַּרְזֶל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאברזל
הגייה*barzel
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשב־ר־ז־ל, (גזור שם)
דרך תצורה
נטיותר׳ בַּרְזִלִּים, בַּרְזִלֵּי־
מטיל ברזל
  1. מתכת קשה בצבע אפרפר, הנפוצה בשימוש בתעשיה. מספרה האטומי 26, וסימונה הכימי Fe.
    • ”וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן נַעֲמָה.“ (בראשית ד, פסוק כב)
    • ”וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.“ (דברים כז, פסוק ה)
    • ”וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׁרְפוּ בַּשָּׁבֶת.“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ז)
    • ”אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין להן את הזיין, ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין, ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל (בבלי, מסכת עבודה זרהדף טו, עמוד ב)
  2. בהשאלה: [סלנג] יציב. אינו משתנה. אינו פוחת.

גזרון

עריכה
  • מילת תרבות נודדת (Wanderwort) ממקור חוץ שמי בלתי ידוע.[1] מילים דומות מופיעות בכמה שפות שמיות: באכדית parzillu, בכנענית קרתחדשתית 𐤁𐤓𐤆𐤋 (ברזל),[2] באוגריתית 𐎁𐎗𐎏𐎍 (ברדֿל),[3] באמורית barzillu,[4] בארמית עתיקה פרזל, בארמית מקראית ܦܪܙܠܐ (פַּרְזְלָא): ”רגלוהי די פרזלא וחספא“ (דניאל ב, פסוק לד) – רגליו של ברזל וחרס. מחוץ למרחב השמי מקובל להשוות, בין השאר, ללטינית ferrum.

מידע נוסף

עריכה
  • מילים אחרות במלרע במשקל דומה מנוקדות בצירה בהברה האחרונה, כמתבקש מחוקי ניקוד ההברות. המילה ברזל, ומילים אחרות כגון אמת, גרזן, כרמל, ערפל יוצאות מכלל זה ומנוקדות בסגול בהברה האחרונה. בכל המילים הנ"ל נוסף דגש חזק בצורת הרבים.
  • בעגת יהודי-מרוקו, "לְבֲּרְזֶל" - בהוראת סכין.[5]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
   תרגום
  • איטלקית: ferro‏‏‏‏
  • אינדונזית: besi‏‏‏‏
  • אירית: iarann‏‏‏‏
  • אנגלית: iron‏‏‏‏
  • אספרנטו: fero‏‏‏‏
  • גרוזינית: რკინა‏‏‏‏ (תעתיק: rḳina)
  • גרמנית: Eisen‏‏‏‏
  • הודית: लोहा‏‏‏‏ (תעתיק: lohā)
  • הולנדית: ijzer‏‏‏‏
  • הונגרית: vas‏‏‏‏
  • טורקית: demir‏‏‏‏
  • יוונית: σίδηρος‏‏‏‏ (תעתיק: sídiros)
  • יידיש: אײַזן‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: tetsu)
  • כורדית: hesin‏‏‏‏
  • לטינית: ferrum‏‏‏‏
  • מלאית: besi‏‏‏‏
  • מלטית: ħadid‏‏‏‏
  • נורווגית: jern‏‏‏‏
  • סווהילית: chuma‏‏‏‏
  • סנסקירית: लोह‏‏‏‏ (תעתיק: loha)
  • ספרדית: hierro‏, fierro‏‏‏‏
  • ערבית: حديد‏‏‏‏ (תעתיק: חַדִיד)
  • פולנית: żelazo‏‏‏‏
  • פורטוגלית: ferro‏‏‏‏
  • פינית: rauta‏‏‏‏
  • פרסית: آهن‏‏‏‏ (תעתיק: אָהַן)
  • צ'כית: železo‏‏‏‏
  • צרפתית: fer‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: cheol)
  • רומנית: fier‏‏‏‏
  • רוסית: железо‏‏‏‏ (תעתיק: želézo)
  • שוודית: järn‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ברזל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברזל

הערות שוליים

עריכה
  1. להרחבה עיינו: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים: קרית-ספר, תשכ"א, עמ' 8–9; Rasmus Thorsø et al., "Word Mining: Metal Names and the Indo-European Dispersal", in The Indo-European Puzzle Revisited: Integrating Archaeology, Genetics, and Linguistics, ed. Kristian Kristiansen, Guus Kroonen, and Eske Willerslev (Cambridge: Cambridge University Press, 2023), pp. 111–112; Benjamin J. Noonan, Non-Semitic Loanwords in the Hebrew Bible: A Lexicon of Language Contact, Linguistic Studies in Ancient West Semitic (University Park, PA: Eisenbrauns, 2019), pp. 78–79.
  2. KAI 100
  3. לוח KTU2 4.91
  4. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 235 : brḏl
  5. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175