פתיחת התפריט הראשי
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בשכנוע או במשפט. לערך העוסק בנוכחות, ראו נכח.

נוֹכַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נוכח
שורש וגזרה י־כ־ח, גזרת נפ"יו
בניין נפעל

[[קטגוריה: בניין נפעל]]

  1. שוכנע בנכונות טענה כלשהי. בירר את האמת.
    • ”הנה הוא לך כסות עיניים ואת כל ונכחתהִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינָיִם וְאֶת כָּל וְנֹכָחַת (וירא כ, פסוק טז)
    • בתחילה חשד הבלש כי ראובן אשם, אולם לאחר מכן נוכח לדעת כי שמעון הוא האשם.
  2. לשון המקרא הוּבָא לְמִשְׁפָּט.
    • ”שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי“ (איוב כג, פסוק ז)
    • ”לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ“ (ישעיהו א', פסוק י"ח)

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בהווה: נוֹכָח. להבדיל מן "נוֹכֵחַ" שהיא צורת ההווה של השרש נ־כ־ח בבניין קל.


ראו גםעריכה

השורש יכח

השורש י־כ־ח הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־כ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹכַח נוֹכָח יִוָּכַח הִוָּכַח לְהִוָּכַח
הִפְעִיל הוֹכִיחַ מוֹכִיחַ יוֹכִיחַ הוֹכַח לְהוֹכִיחַ
הֻפְעַל הוּכַח מוּכָח יוּכַח -אין- -אין-
פִּעֵל וִכַּח מְוַכֵּחַ יְוַכֵּחַ וַכַּח לְוַכֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַכֵּחַ מִתְוַכֵּחַ יִתְוַכֵּחַ הִתְוַכֵּחַ לְהִתְוַכֵּחַ

הערותעריכה

  • הבניינים פיעל והתפעל הם עדות לכך שבמקור השורש הוא עם ו' ולא עם י'.
  • בבניינים התפעל ופיעל על כל זמניהם, וכן בבניין הפעיל בזמן הציווי, עה"פ יכולה להינקד בצירה ואחריו פתח גנובה או בפתח, דהיינו; אֶתְוַכֵּחַ אוֹ אֶתְוַכַּח, מְוַכֵּחַ אוֹ מְוַכַּח, הוֹכֵחַ אוֹ הוֹכַח וכו'...

נוֹכֵחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נוכח
הגייה* nokheakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־כ־ח
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ נוֹכֵחִים; נ׳ נוֹכַחַת, נ"ר נוֹכֵחוֹת
  1. נמצא במקום.
  2. [דקדוק]כינוי המתייחס לאדם שעמו מדברים.

גיזרוןעריכה

מן הפועל נָכַח שחודש ממילת היחס המקראית נֹכַח.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה