לערך העוסק בנוֹכַח התווכח או קיבל ידיעה ודאית. ונוֹכֵחַ תואר; ראו נוכח.

נֹכַח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נוכח
הגייה* nokhakh
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש נ־כ־ח
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות נִכְחוֹ, נִכְחָהּ
  1. לשון המקרא מילת יחס שמתארת מיקום של דבר מול דבר אחר. גם בצרוף מילת היחס לְ־(לְנֹכַח: למול).
    • ”וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן“ (בראשית ל, פסוק לח)
    • ” וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם“ (שמות יד, פסוק ב)
    • ”וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ “ (אסתר ה, פסוק א)
    • ”עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ“ (משלי ד, פסוק כה)
  2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): לאור, בהתחשב ל־, בשים לב אל. גם בצרוף מילת היחס לְ־:לְנֹכַח.

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום משמעות 1

עריכה

תרגום משמעות 2

עריכה

ראו גם

עריכה

נָכֹחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. אמת. מה שמתקבל על הדעת ברור ונכון.
    • ” רְאֵה דְבָרֶךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים וְשֹׁמֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ“ (שמואל ב׳ טו, פסוק ג)
    • ”כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת“ (משלי ח, פסוק ט)
    • שפתים ישק משיב דברים נכוחים

גיזרון

עריכה

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

נָכַח

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נכח
שורש וגזרה נ־כ־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עברית חדשה נאמר על אדם: היה במקום. בדרך כלל כצופה בדעת ובשימת לב.
    • המשטרה זמנה אותה לעידות לאחר שהתברר שנכחה בעת ביצוע הפשע.
    • הוא בקש את סליחת הנוכחים באולם ויצא אל הרכב הממתין.
    • שלח לי בבקשה את סיכום השיעורים שלא נכחתי בהם. (סלנג היתולי: אשתדל מעתה והלאה לנכוח ביתר שאת.)

גיזרון

עריכה
  • מן נֹכַח כלומר עומד ונצב אל מול.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

מידע נוסף

עריכה
  • הנו"ן מתקיימת בצורת העתיד ובציווי (אֶנְכַּח, תִּנְכַּח, ... נְכַח, נִכְחִי, ...), שלא כרגיל בפעלים הנוטים בתבנית "יִפְעַל" (ראו החלטה 3.3.5, "כללים בגזרת פ"נ" של האקדמיה ללשון העברית).

ראו גם

עריכה