מול

מוּל גם מוֹלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מול
הגייה^*	mul
חלק דיבר	מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	מוּלוֹ מוּלָהּ מוּלָם מוּלָן

לשון המקרא מילת יחס, הימצאות בקרבה ונוכחות בקו ישר לאחר. אך ללא מגע.
- ”בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל“ (דברים א, פסוק א)
- ” וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא“ (לד ג, פסוק )
- ”וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם“ (דברים ב, פסוק יט)
- ”הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי“ (במדבר כב, פסוק ה)

מילה מקראית.
לשון געז - מַמְלֲ, בהוראת "דומה" . אַמְמֲל, במשמעות "דמות" . ערבית שרש מ-ת-ל م ث ل קשור בהוראת "דומה"

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מול
הגייה^*	mul
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ו־ל
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ (לא מציאותי) מוּלָה. ר׳ מוּלִים (גם מֻלִים)

לשון המקרא מי שנכרתה עורלתו.
- ”כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ“ (יהושוע ה, פסוק ה)
- ”וּפָקַדְתִּי עַל כָּל מוּל בְּעָרְלָה“ (ירמיה ט, פסוק כד)
- ”קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות. קונם שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו"ם“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה יא)

במשנה הנ"ל נקבע כי הניגוד בין ערל למול-או מהול לעתים מבטא השתייכות לאומית ולא הסרה פיזית של הערלה. יתכן שרק בלשון רבים.

עברית חדשה (כימיה) יחידת מידה סטנדרטית (כלומר - משתייכת ליחידות SI) המגדירה כמות חומר על פי מספר קבוע של חלקיקים. אם כמות של חומר מסוים מכילה מספר אבוגדרו של חלקיקים, נאמר שזהו מול אחד של החומר. ערכו של מספר אבוגדרו הוא כ־6.02 × 10²³.
- על פי ה־SI מול אחד הוא כמות המכילה את אותו מספר של חלקיקים אלמנטריים שיש ב־0.012 קילוגרם של פחמן 12 טהור (חלקיקים אלמנטריים יכולים להיות אלקטרונים וחלקיקים תת־אטומיים אחרים, אטומים או מולקולות).
- מול מים (H₂O), לדוגמה, מורכב מ־2 מולי מימן ומול חמצן אחד.

ערך בוויקיפדיה: מול