צדף

צֶדֶף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צדף
הגייה^*	tsedef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ד־ף
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	נ׳ צִדְפָּה, צִדְפַּת־; ר׳ צְדָפִים, צִדְפֵי־; נ"ר צְדַפוֹת

צדפים שונים

רכיכה החיה בתוך קונכיה סימטרית ואטומה המחולקת לשניים, כאשר כל חצי קרוי קשׂווה.
- ”צחוק אטי, גבה־צליל, עולה מעל צלחת הצדפים שחוסלו, והם עתה ערימה של קליפות צדף ריקות, פתוחות, כמקורי שקנאים פעורים לרווחה.“ (בנדיקטין, מאת שלומית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
- ”תשאל את שורפלד. לו יש ספרים רבים על חלזונות, צדפים ושבלולים.“ (שתי אבנים שהן אחת, מאת נחום גוטמן, בפרויקט בן יהודה)
לשון ימי הביניים [עממי] קונכיה ריקה של כל רכיכה ימית שהיא.
- "אבא חזר מאילת / והביא לי צדף אחד. / אם שמים אותו ליד האוזן השניה, / שומעים גלים, ולפעמים גם אנייה" (כמו ים, מאת יהונתן גפן)

ההגייה התקנית של צורת הנקבה היא צִדְפָּה. נפוצה הגייה שאינה תקנית (צְדָפָה), אולי עקב גזירה מצורת הרבים צְדָפוֹת, תופעה זו מכונה בדקדוק "גזירה לאחור".

ערך בוויקיפדיה: צדף

טקסונומיה בוויקימינים: Bivalvia

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צדפות