קשוה

קַשְׂוָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קשווה
הגייה*	kasva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ש־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ קְשָׂווֹת וגם קַשְׂווֹת; קַשְׂוַת־, ר׳ קַשְׂווֹת־

צדפה שקשוותיה פתוחות

1. לשון המקרא כלי לנוזלים מכלי המקדש.

   • ”וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה.“ (במדבר ד, פסוק ז)
   • ”רבי יהודה אומר שני קשוואות היו שם אחד של מים ואחד של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר.“ (בבלי, מסכת סוכה – דף מח, עמוד ב)

2. עברית חדשה כל אחד משני המכסים הקשים הקעורים, הזהים פחות או יותר, הנעים על ציר ובתוכם חיה הרכיכה.

   • לכל צדפה יש שתי קשוות המחוברות במיתר.

מקור

 1. במקרא המלה נזכרת רק בין כלי המשכן. מהצירוף "קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ" משמע שהוא כלי להחזקת נוזלים המשמך לניסוך, וכן פירשו רוב המפרשים. באוגריתית המילה 𐎖𐎌𐎚 (קשת) מופיעה כתקבולת ל"כוס". יש אומרים שקרוב לקֶשֶׁת (כלי נשק), שהוראתה המקורית היתה כנראה: חצי עיגול. השוו אכדית: qassu - קשת, חצי עיגול.

 2. מתוך הבנתה כקערית או ספל הושאלה לתאור מכסה קעור.

מילים נרדפות

• קסווה
• ספל

תרגום

   כלי לנוזלים

אנגלית: cup‏‏‏‏

   חלק מצדפה

valve‏‏‏‏

מידע נוסף

• בתלמוד מופיעה פרשנות אחרת: ”קשותיו- אלו סניפין, ומנקיותיו- אלו קנים, אשר יסך בהן- שמסככין בהן את הלחם“ (בבלי, מסכת מנחות – דף צז, עמוד ב) לפי פרשנות זו הקשוות הן חלק מהמערכת התומכת בלחם הפנים. אמנם המפרשים העירו על הקשיים שפירוש זה מעלה: תמוה לפרש את המילה "נסך" מלשון סיכוך, כיסוי. בנוסף, בספרות חז"ל המילה המקבילה "קסוה" משמשת בהוראת: כלי לנוזלים לניסוך. לכן מסתבר שהפרשנות הנ"ל היא אסמכתא, נסיון להצמיד את מבנה השולחן כפי שהיה מוכר לחז"ל למקרא.

ראו גם

• מסב