ספל

סֵפֶלעריכה

ספל שתיה

כלי קבול לנוזלים. משמש לשתייה ובעל ידית.
- ”מַיִם שָׁאַל, חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים, הִקְרִיבָה חֶמְאָה“ (שופטים ה, פסוק כה)
- ”וַיְהִי-כֵן וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת וַיָּזַר אֶת-הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן-הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם“ (שופטים ו, פסוק לח)
- תה מנחה שותים מספל.
כלי לנוזלים.
- ”שני ספלים של כסף היו שם רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ד, משנה ט)
- הכנתי ספל מים לנטילת ידים.

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.ובצורה חלופית, יש קושרים לסף -כלי קיבול מקראי ”הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף“ (שמות יב, פסוק כב), ”סף רעל“ (זכריה יב, פסוק ב)
עפי כתובות שנתגלו באוגריתית "ספ תרמל" בהוראת ספל שן יקרה (שנהב) ^[1]^{[דרושה הבהרה]}.