קִבֵּל אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיבל
שורש וגזרה ק־ב־ל א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. העביר לרשותו את אשר ניתן לו.
    • ”גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?“ (איוב ב, פסוק י)
    • ”...וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד.“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק יט)
    • ”שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם; שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.“ (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה י)
  2. הסכים, התחיב לעשות כפי שהוטל עליו.
    • ”קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.“ (אסתר ט, פסוק כז)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קִבֵּל בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיבל
שורש וגזרה ק־ב־ל בגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל היה מול הבא, בא אל מול, בא לקראת.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל השורש ארמי ק־ב־ל שמשמעו מול. קיים במקרא במילה מקביל.
  • מקבילה בערבית: השורש قبل (קבל) במשמעות דומה.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: receive‏‏‏‏‏

קָבַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קבל
שורש וגזרה ק־ב־ל ג, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. התלונן, סיפר על סבלו או על כאבו.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל. מארמית צעק זעק צועקים אלי מן האדמה קבלין קדמי

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


קָבָלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה* kaval
חלק דיבר מלת יחס
מין
שורש ק־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
  1. אל מול, לפני.
    • ”וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.“ (מלכים ב׳ טו, פסוק י)

גיזרוןעריכה

  • בארמית קבל הוא מול וגם לעומת במובן של באותו זמן.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

קַבָּלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה* kabal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ קַבָּלִים
  1. עברית חדשה חלק או רכיב במכשירי חשמל ובציוד אלקטרוני, עשוי שני לוחות מקבילים חומר מוליך וביניהם שכבת בידוד, ויכול לאגור (לקבל) מטען חשמלי.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

קֹבֶלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קובל
הגייה* kovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
 
קובל מודרני
  1. לשון המקרא כלי מצור המשמש לנגח את החומה.
    • ”וּמְחִי קָבָלֹּו יִתֵּן בְּחֹֽמֹותָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבֹותָיו.“ (יחזקאל כו, פסוק ט)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה