קבל עם ועדה

קֳבָל עַם וְעֵדָה

באופן פומבי, מול כולם.
- "עבר־הירדן, שנתחבב כל כך על תנועתנו בזמן האחרון - לא אעלים כי הצטערתי על שבנאום הפרידה שלך בדרום־אפריקה לא נמנעת מלהכריז עליו קבל עם ועדה. ("מכתבים לד"ר חיים וייצמן", חיים ארלוזורוב)
- "וגם חכמי לב נודעים בתבל קמו מהם ויצליחו למשרה וכבוד, להורות דעה קבל עם ולשבת בסוד מחוקקים" ("עת לטעת", פרץ סמולנסקין)
- "אודה ולא אבוש, כי ירא אנכי להגיד קבל עם; פן אהיה לשחוק בעיני הקוראים" ("עיר של חיים", אלחנן לייב לוינסקי)

מקור הביטוי במקרא: ”וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן־יָבֵשׁ, וַיַּכֵּהוּ קָבָל־עָם וַיְמִיתֵהוּ; וַיִּמְלֹךְ, תַּחְתָּיו“ (מלכים ב׳ טו, פסוק י).