לשון חז"ל עפ"ר עם ב' השימוש בְּפַרְהֶסְיָה, בגלוי, לעיני הציבור.
”מלך שהיו לו אשה ופילגש, בשעה שבא אצל אשתו הוא בא בפרהסיה בשעה שהוא בא אצל פלגשו הוא בא במטמוניות.“ (בראשית רבה, פרשה נב, סימן ה)
”ר' אלעי הזקן אומר: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורין ויתעטף שחורין ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טז, עמוד א)
מעולם לא דרש ברבים, לא התוכח באסיפות ובועידות ולא עירער בפרהסיה דבר של כלום (הדרשה, חיים הזז).
אחד מן הסעיפים שהוסכם עליהם בהסדר ה"סטטוס קוו", הוא כי תישמרנה השבת והכשרות בישראל בפרהסיה, כלומר על־ידי גופים ומוסדות של המדינה.