דָּחָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דחה
שורש וגזרה ד־ח־י/ה פ"י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פָּסַל, סרב לקבל משהו או מישהו.
    • ”יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ וּמַלְאַךְ יְהוָה דּוֹחֶה.“ (תהלים לה, פסוק ה)
    • ”שָׁמְרֵנִי יְהוָה מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי.“ (תהלים קמ, פסוק ה)
    • דחיתי את הצעת העבודה שקיבלתי.
  2. העביר למועד מאוחר יותר מן המועד המתוכנן.
    • ”אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלֹא דִין הוּא, מָה אִם שְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵלּוּ שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק ח, משנה ב)
    • הוחלט לדחות את התחרות בגלל מזג האוויר הצפוי.
  3. עורר תחושת קבס.
    • האוכל שהוגש במסעדה היה דוחה ולא עורר את התאבון.

גיזרוןעריכה

  • מקור הפועל במקרא.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגום משמעות 1עריכה

תרגום משמעות 2עריכה

ראו גםעריכה