דחה
דָּחָה
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | דחה |
שורש וגזרה | ד־ח־י/ה פ"י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הפעיל כוח על גוף והרחיקו ובהשאלה: פָּסַל, סרב לקבל משהו או מישהו.
- בהשאלה: העביר למועד מאוחר יותר מן המועד המתוכנן.
- ”אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלֹא דִין הוּא, מָה אִם שְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵלּוּ שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ח, משנה ב)
- הוחלט לדחות את התחרות בגלל מזג האוויר הצפוי.
- אתה מוכרח ללמוד לדחות סיפוקים
- בהשאלה מן (1): עורר תחושת קבס.
- האוכל שהוגש במסעדה היה דוחה ולא עורר את התאבון.
גיזרון
עריכה- מקור הפועל במקרא. קרוב אל דחף. גם להדיח ונדח.
- מצרית-קדומה: dḫ, להשליך, להפיל; אידיאוגרמה של אדם-נופל:
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום משמעות 1
עריכהתרגום משמעות 2
עריכהראו גם
עריכההשורש דחה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|