דחי

דְּחִי

לשון המקרא מעידה, מפלה.
- ”כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי.“ (תהלים קטז, פסוק ח)
- ”פצה פיו בקול. זה לשם. / פקודת רעהו לדחי. ולא לתחיה.“ (סדר עבודה ליו"כ, מאת מחבר לא ידוע, בין 500 ל־600 לספירה, באתר מאגרים)
עברית חדשה (ימאות) (לשון דיבור: דֶּחִי): משקל נפח המים שדוחק חלקה השקוע של אונייה, השווה למשקל האונייה כולה על מטענה וכל אשר בה.
- "ה"פנטסיה" שהושקה בשנת 2008 היא בבעלות איטלקית ונושאת דגל איטלקי [...] משקלה (דחי) 133.500 טון." (מקומון "חיפה-חיפה", אין תאריך)

השורש ד־ח־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.