הצלחה
הַצְלָחָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הצלחה |
| הגייה* | hatslakha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | צ־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ הַצְלָחוֹת; הַצְלָחַת־ ר׳ הַצְלָחוֹת־ |
- לשון ימי הביניים השגת יעד.
- ”אֲבָל, מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ הוּא שֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתָם, כִּי תַכְלִית הַהַצְלָחָה לָאָדָם אֵינֶנָּה כִּי אִם הַמַּדָּע הָעִיּוּנִי“ (ספר הכוזרי, מאמר רביעי, פסוק יט)
- התלמיד זכה להצלחה בבחינה לאחר השקעתו הרבה בלימוד החומר.
גיזרון
עריכה- מחידושי התיבונים. שם פעולה מן הצליח המקראי.
צירופים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש צלח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|