הצלחה
הַצְלָחָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הצלחה |
הגייה* | hatslakha |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | צ־ל־ח |
דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
נטיות | ר׳ הַצְלָחוֹת; הַצְלָחַת־ ר׳ הַצְלָחוֹת־ |
- לשון ימי הביניים השגת יעד.
- ”אֲבָל, מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ הוּא שֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתָם, כִּי תַכְלִית הַהַצְלָחָה לָאָדָם אֵינֶנָּה כִּי אִם הַמַּדָּע הָעִיּוּנִי“ (ספר הכוזרי, מאמר רביעי, פסוק יט)
- התלמיד זכה להצלחה בבחינה לאחר השקעתו הרבה בלימוד החומר.
גיזרון
עריכה- מחידושי התיבונים. שם פעולה מן הצליח המקראי.
צירופים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש צלח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|