Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: הִשְׁגָּה.

הַשָּׂגָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא השגה
הגייה* hasagah
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ש־ג
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה שם פעולה של בנין הפעיל
נטיות ר׳ הַשָּׂגוֹת; הַשָּׂגַת־, ר׳ הַשָּׂגוֹת־
  1. הגעה אל דבר מה.
    • "פה רבה עתה התכונה מאד מאד לרגלי השגת רשיון הממשלה יר"ה לבנות ארבעים בתים." ("המליץ", 31 במאי 1896, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "לשם השגת מדינה ומעמד מדינה... נהיה זקוקים למאמצים מאוחדים מצד היישוב והציונים בכל תפוצות העולם." (מדברי חיים וייצמן באגרת הברכה לוועידה הציונית השנתית באנגליה, 1945)
  2. תפיסה בכוח השכל.
    • ”יש איפוא מקום לחשוב, כי הכרתנו אינה אלא אחד מאופני ההשגה, שהעולם עשוי להיות מושג מהם. הווה אומר: השאלה על דבר שכל נעלם, על דבר אופן השגה שונה בהחלט מהשגתה של ההכרה, כשהיא לעצמה היא הגיונית מאוד.“ (האדם והטבע, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
    • ”אצל כל אומה ולשון – אמר לי אבא – אין תפלה כזו, מפני שאין להם השגה מלמוד לשמה; לומדים הם את תורותיהם על-מנת להיות שוטרים ונוגשים... ועל כן כל-כך רבים בהם הבורים הגסים... ורק עם ישראל לומד תורתו לשמה“ (שַׁבָּת, מאת אברהם שוער, בפרויקט בן יהודה)
  3. לשון ימי הביניים טענה סותרת או ביקורת.
    • נדפסו גם השגותיו של הראב"ד על רמב"ם.
    • "באחרונה הושמעו השגות לגבי עסקות, שנעשו על ידי בנק לאומי עם מספר חברות...". ("מעריב", 20 בינואר 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרוןעריכה

מן השיג 3. בלשונם נקראה גם תפיסה (תפס עליו ב־)

צירופיםעריכה

נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה