יש להוסיף לדף זה את הערך: הִשְׁגָּה.

הַשָּׂגָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא השגה
הגייה* hasagah
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־שׂ־ג
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה
נטיות ר׳ הַשָּׂגוֹת; הַשָּׂגַת־, ר׳ הַשָּׂגוֹת־
  1. הגעה אל דבר מה.
    • "פה רבה עתה התכונה מאד מאד לרגלי השגת רשיון הממשלה יר"ה לבנות ארבעים בתים." ("המליץ", 31 במאי 1896, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "לשם השגת מדינה ומעמד מדינה... נהיה זקוקים למאמצים מאוחדים מצד היישוב והציונים בכל תפוצות העולם." (מדברי חיים וייצמן באגרת הברכה לוועידה הציונית השנתית באנגליה, 1945)
  2. תפיסה בכוח השכל.
    • ”יש איפוא מקום לחשוב, כי הכרתנו אינה אלא אחד מאופני ההשגה, שהעולם עשוי להיות מושג מהם. הווה אומר: השאלה על דבר שכל נעלם, על דבר אופן השגה שונה בהחלט מהשגתה של ההכרה, כשהיא לעצמה היא הגיונית מאוד.“ (האדם והטבע, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
    • ”אצל כל אומה ולשון – אמר לי אבא – אין תפלה כזו, מפני שאין להם השגה מלמוד לשמה; לומדים הם את תורותיהם על-מנת להיות שוטרים ונוגשים... ועל כן כל-כך רבים בהם הבורים הגסים... ורק עם ישראל לומד תורתו לשמה“ (שַׁבָּת, מאת אברהם שוער, בפרויקט בן יהודה)
  3. לשון ימי הביניים טענה סותרת או ביקורת.
    • נדפסו גם השגותיו של הראב"ד על רמב"ם.
    • "באחרונה הושמעו השגות לגבי עסקות, שנעשו על ידי בנק לאומי עם מספר חברות...". ("מעריב", 20 בינואר 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

עריכה
  • שם פעולה מן השיג 3. בלשונם נקראה גם תפיסה (תפס עליו ב־)

צירופים

עריכה

נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה