שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת
עריכה
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שמאל דוחה וימין מקרבת
|
הגייה* |
smol docha veyamin mekarevet
|
חלק דיבר |
היגד
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
|
- יחס מאוזן, נוטה לחיובי יותר מאשר לשלילי.
- אצלינו במוסד נוקטים בגישה של שמאל דוחה וימין מקרבת.
- מהתלמוד: "תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת; לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לישו הנוצרי בשתי ידיו." (סנהדרין קז ב).
מהסיפור במסכת סנהדרין הנזכר לעיל אנו למדים כי טעותם החינוכית של אלישע ושל יהושע בן פרחיה הייתה באי נתינת המקום לתלמידם אחרי שחטא.
בדברים משתקפת גישה חינוכית למציאת דרך הביניים בין סליחה מוחלטת לבין דחיה מוחלטת, עם העדפה אל הסליחה.
השורש דחה
|
השורש ד־ח־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ד־ח־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
דָּחָה
|
דּוֹחֶה
(ב׳ פעוּל: דָּחוּי)
|
יִדְחֶה
|
דְּחֵה
|
לְדְחוֹת
|
נִפְעַל
|
נִדְחָה
|
נִדְחֶה
|
יִדָּחֶה
|
הִדָּחֶה
|
לְהִדָּחוֹת
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּחָה
|
מְדַּחֶה
|
יְדַּחֶה
|
דַּחֵה
|
לְדַחוֹת
|
פֻּעַל
|
דֻּחָה
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| |
|
השורש ימן
|
השורש י־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
י־מ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֵימִין
|
מַיְמִין
|
יַיְמִין
|
הַיְמֵן
|
לְהַיְמִין
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
מְיֻמָּן
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
השורש קרב
|
ק־ר־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קָרַב או קָרֵב
|
קָרֵב
(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)
|
יִקְרַב
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִקְרִיב
|
מַקְרִיב
|
יַקְרִיב
|
הַקְרֵב
|
לְהַקְרִיב
|
הֻפְעַל
|
הֻקְרַב
|
מֻקְרָב
|
יֻקְרַב
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קֵרֵב
|
מְקָרֵב
|
יְקָרֵב
|
קָרֵב
|
לְקָרֵב
|
פֻּעַל
|
קֹרַב
|
מְקֹרָב
|
יְקֹרַב
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְקָרֵב
|
מִתְקָרֵב
|
יִתְקָרֵב
|
הִתְקָרֵב
|
לְהִתְקָרֵב
|
| |
|