נָדַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ד־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא[לא בשימוש] (יש לשכתב פירוש זה):
    • ”כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה“ (דברים כ, פסוק יט)

גיזרוןעריכה

  • פועל משורש זה ניטה פעם אחת במקרא בבניין קל, בפסוק לעיל.

נִדַּחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידח
שורש וגזרה נ־ד־ח
בניין נִפְעַל
  1. הסתלק וסר ממקומו עפ"ר בלא רצונו. נעלם. אבד. ובהשאלה: הושפע לרעה וסר מן הדרך הטובה.
    • ”וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ...“ (דברים יט, פסוק ה)
    • ”וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם.“ (דברים ל, פסוק יז)
    • ”כִּי מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ [...] וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.“ (שמואל ב׳ יד, פסוק יד)
    • ”וַיָּשֻׁבוּ כָל-הַיְּהוּדִים מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ-יְהוּדָה...“ (ירמיהו מ, פסוק יב)
    • ”הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי; וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי.“ (איוב ו, פסוק יג)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

ראו גםעריכה

נִדָּחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נידח
הגייה* nidach
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־ד־ח
דרך תצורה משקל נִקְטָל
נטיות נ׳ נִדַּחַת; ר׳ נִדָּחִים, נִדְּחֵי־ או נִדָּחֵי־;
נ"ר נִדָּחוֹת
  1. לשון המקרא האובד ונמצא רחוק ממקומו
    • ”לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.“ (דברים כב, פסוק א)
    • ”יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי-סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד כִּי-אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן-הָאָרֶץ.“ (ישעיהו טז, פסוק ד)
    • ”...וְאֶת-הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת-הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ.“ (יחזקאל לד, פסוק ד)
    • ”בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.“ (תהלים קמז, פסוק ב)
    • ”...אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲכֶם בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אֲקַבְּצֵם וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְשַׁכֵּן אֶת-שְׁמִי שָׁם.“ (נחמיה א, פסוק ט)
    • ”תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, / אֶרֶץ הַנִּדַּחַת; / וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין / כָּל מִינֵי קַדַּחַת.“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • טיול לאיזורים נידחים בעולם
  2. [עממי] (יש לשכתב פירוש זה): שולי ביזארי
    • בפרס זכה ספר של סופר נידח ולא ממש מוכר.

גיזרוןעריכה

  • מן הפועל דלעיל

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש נדח

השורש נ־ד־ח הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעליםעריכה

נ־ד־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָדַח נוֹדֵחַ יִנְדַּח לִנְדּוֹחַ
נִפְעַל נִדַּח נִדָּח יִדָּח
הִפְעִיל הִדִּיחַ מַדִּיחַ יַדִּיחַ הַדַּח לְהַדִּיחַ
הֻפְעַל הֻדָּח מֻדָּח יֻדָּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערותעריכה