היה עם לבו

הָיָה עִם לִבּוֹ עריכה

רָצָה, הָיָה בְּדַעֲתוֹ (לַעֲשוֹת דְּבַר מָה).
- ”וְאלֹהִים נָתַן לִשְׁלֹמֹה אַדֶּרֶת פְּלָאִים, אֲשֶׁר יִנָּשֵׂא בָהּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וְשׁוֹטֵט עִמָּהּ כַּצִפּוֹר אֶל כָּל-מָקוֹם אֲשֶׁר יְהִי עִם לִבּוֹ לָלֶכֶת“ (שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶך וְהָאַדֶּרֶת הַמְעוֹפֶפֶת, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”וַיְהִי בִּימֵי קֶדֶם וְאִישׁ סוֹחֵר הָיָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר רֹב כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ, כִּי אֵין מִסְפָּר, וְלוּ הָיָה עִם לִבּוֹ כִּי אָז הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִרְצוֹף בְּשִׁקְלֵי כַּסְפּוֹ וּבְשִׁקְלִי זָהֳבוֹ אֶת מְלוֹא רְחוֹב הָעִיר“ (הָאַרְגָז הַמְעוֹפֵף, מאת ה. אנדרסן (תרגום: דוד פרישמן), בפרויקט בן יהודה)
רִגְשׁוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו
- ”וַתְּדַבֵּר אֵלָיו, אֵת כָּל-אֲשֶׁר הָיָה עִם-לְבָבָהּ“ (מלכים א׳ י, פסוק ב)

מן המקרא. מופיע פעמים רבות, החל במלכים א' וכלה בדברי הימים ב'.