שָׁכֵןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכן
הגייה* shkhen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ןגזרת השלמים
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שְׁכֵנָה, ר׳ שְׁכֵנִים, נ"ר שְׁכֵנוֹת
  1. לשון המקרא אדם המתגורר קרוב (לאדם אחר).
    • השכן מהקומה השנייה שמר על הכלב שלי כאשר יצאתי לחו״ל.
    • ”וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָו‍ֹן.“ (ישעיהו לג, פסוק כד)
    • ”וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה.“ (שמות יב, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

  • ארמית: שְׁכֵין; ערבית: سكن; אשורית: šakanu.‏[1]

מידע נוסףעריכה

  1. בפסוק המופיע בישעיה ”וּבַל-יֹאמַר שָׁכֵן, חָלִיתִי“ (ישעיהו לג, פסוק כד) החוקר דוד ילין הציע לפרש את המילה "שכן" במשמעות "נכה" . שבו מתואר איך אחרי מפלת סנחריב יצא כל העם מירושלים לבוז את הבזה הגדולה, אפילו המשותק בגופו (קרי-"שכן") לא טמן ידיו בצלחת והשתתף בבזה.[1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

סימוכיןעריכה

  1.   "שכן",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7931)
  1. דוד ילין, הוראות נשכחות לשרשים עבריים. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תמוז תרפ"ח), עמ' 24

שָׁכֵןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכן
הגייה* shkhen
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־כ־ןגזרת השלמים
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שְׁכֵנָה, ר׳ שְׁכֵנִים, נ"ר שְׁכֵנוֹת
  1. שנמצא בקרבת מקום.
    • המחיר בחנות הראשונה לא מצא חן בעיני, ולכן נכנסתי אל החנות השכנה.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

שָׁכַן גם שָׁכֵןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שכן
שורש וגזרה שׁ־כ־ןגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שהה במקום ברצונו לקביעות. נכח לצורכי מגורים.
    • ”לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן.“ (דברים לג, פסוק יב)
    • ”וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן.“ (בראשית טז, פסוק יב)

מידע נוסףעריכה

  • שכֵן בהווה ובעבר, שכַן בעבר.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

שִׁכֵּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיכן
שורש וגזרה שׁ־כ־ןגזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא כלכל מגוריו של אחר; הכניס למקום מגורים.
    • ”אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.“ (במדבר יד, פסוק ל)

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: housed‏‏‏‏

שֻׁכַּןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שוכן
שורש וגזרה שׁ־כ־ןגזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. שמגוריו כולכלו ע״י אחר; הוכנס למקום מגורים.

תרגוםעריכה