יש להוסיף לדף זה את הערך: סִמּוּךְ.
לערך העוסק בסְמוֹךְ כביטוי; ראו שיטת הסמוך.

סָמוֹךְ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סמוך
הגייה* samokh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־מ־ך
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ סָמוֹכוֹת; סָמוֹךְ־, ר׳ סְמוֹכוֹת־
 
הסמוך הקדמי בסירת מפרש
  1. לשון חז"ל חלק במבנה או כלי העשוי לתמיכה, שעליו עיקר הכובד.
    • "הקיטע יוצא בקב שלו... סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס." (משנה שבת ו ח)
  2. עברית חדשה (ימאות) חבל או כבל חזק ועבה לחיזוק אורכי של התורן בסירה או בספינת מפרשים.
    • סמוכות הם חבלים המחברים את התורן עם מוט החרטום ועם הסיפון, ובשם רכסות (Shrouds) נקרא לעבותות הנמתחות מראש התורן אל צידי האניה [...]." (ון־לון, ספינות וספנים, תש"ג. תרגם מאנגלית: מ"ז ולפובסקי)
    • "[...] מאחרינו עופפו־הצטופפו עורבי־הים העמוקים־מחֵקר. ובכל בוקר נראו הציפרים האלו שורות על שורות, רוגעות על סמוֹכוֹתינו." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

גיזרון

עריכה
  • מן ס־מ־ך, סָמַךְ – תָּמַך, שימש כמשענת לדבר מה.
  • ועד הלשון העברית, מונחי ספנות, ת"ש-תש"א (1940); האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   חבל לחיזוק אורכי של תורן

ראו גם

עריכה

סָמוּךְ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרוב
הגייה* samukh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ס־מ־ך
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ סְמוּכָה, ר׳ סְמוּכִים, נ"ר סְמוּכוֹת
  1. לשון חז"ל נמצא במרחק קצר, נמצא בקרבה.
  2. לשון חז"ל חכם שנסמך. שסמכו את ידיהם עליו. שקיבל סמכות.
    • רבי אלעזר היה סמוך מרבי עקיבא
  3. לשון המקרא שבטוח שמשליך את יהבו על אחר.

גיזרון

עריכה
  • מהפועל המקראי סמך
  • במקרא משמעו השעין- נשען. וגם קירב- נגע. בחז"ל קירב. ומכאן סמוך -קרוב. (גם במובן של זמן)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה