Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: סִמּוּךְ.

סָמוֹךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סמוך
הגייה* samokh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־מ־ך
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ סָמוֹכוֹת; סָמוֹךְ־, ר׳ סְמוֹכוֹת־
 
הסמוך הקדמי בסירת מפרש
  1. לשון חז"ל חלק במבנה או כלי העשוי לתמיכה, שעליו עיקר הכובד.
    • "הקיטע יוצא בקב שלו... סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס." (משנה שבת ו ח)
  2. עברית חדשה (ימאות) חבל או כבל חזק ועבה לחיזוק אורכי של התורן בסירה או בספינת מפרשים.
    • סמוכות הם חבלים המחברים את התורן עם מוט החרטום ועם הסיפון, ובשם רכסות (Shrouds) נקרא לעבותות הנמתחות מראש התורן אל צידי האניה [...]." (ון־לון, ספינות וספנים, תש"ג. תרגם מאנגלית: מ"ז ולפובסקי)
    • "[...] מאחרינו עופפו־הצטופפו עורבי־הים העמוקים־מחֵקר. ובכל בוקר נראו הציפרים האלו שורות על שורות, רוגעות על סמוֹכוֹתינו." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

גיזרוןעריכה

  • מן ס־מ־ך, סָמַךְ – תָּמַך, שימש כמשענת לדבר מה.
  • ועד הלשון העברית, מונחי ספנות, ת"ש-תש"א (1940); האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   חבל לחיזוק אורכי של תורן

ראו גםעריכה

סָמוּךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרוב
הגייה* samukh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ס־מ־ך
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ סְמוּכָה, ר׳ סְמוּכִים, נ"ר סְמוּכוֹת
  1. לשון חז"ל נמצא במרחק קצר, נמצא בקרבה.
  2. לשון חז"ל חכם שנסמך. שסמכו את ידיהם עליו. שקיבל סמכות.
    • רבי אלעזר היה סמוך מרבי עקיבא
  3. לשון המקרא שבטוח שמשליך את יהבו על אחר.

גיזרוןעריכה

  • מהפועל המקראי סמך
  • במקרא משמעו השעין- נשען. וגם קירב- נגע. בחז"ל קירב. ומכאן סמוך -קרוב. (גם במובן של זמן)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה