סמך
יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶמֶךְ.
סָמַךְ
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סמך |
שורש וגזרה | ס־מ־ך |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקראנתן את כובד משקל של גוף על דבר אחר.
- ”וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת הַפָּר“ (ויקרא ד, פסוק ד)
- "ולא ישב עליהן ולא יסמוך עליהן לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נסמכין על האילן" (תוספתא מסכת עירובין פרק ב ה"יג )
- ”מוסף התנור של בעלי בתים טהור ושל נחתומין טמא מפני שהוא סומך עליו את השפוד“ (משנה, מסכת כלים – פרק ה, משנה ה)
- ”היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלויין בשערה“ (משנה, מסכת חגיגה – פרק א, משנה ח)
- לשון המקרא החזיק בדבר אחר. מנעו מלפול.
- העביר מתפקידו לאדם אחר. מינה אותו (קיצור מ-) סמך את ידיו עליו.
- לשון המקרא קירב דבר אל דבר.
- ”אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה“ (יחזקאל כד, פסוק ב)
- ”כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ“ (עמוס ה, פסוק יט)
- ”יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופוס חייב לעשר פירותיהן“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ג, משנה ד)
- ”שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן חציה של זו טמאה“ (משנה, מסכת כלים – פרק ו, משנה ד)
- בהשאלה: נתן את אמונו. בטח.
- ”אמר לו: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד ב)
- איך יכולת לאכזב אותי אחרי שסמכתי עליך? להבא לא אסמוך עליך יותר.
גיזרון
עריכה- 1 שורש מקראי.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
מידע נוסף
עריכה- 1 ו2 הפוכים. בדר"כ תלוי בהקשר או "סמך על-" ו "סמך את-". 3. מהנוהג לסמוך את הידים על ראש האדם. 4. מוכר בתואר סמוך 5. נמצא גם במקרא בצורה נסמך עליך נסמכתי מרחם.
ראו גם
עריכהסָמֶךְ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סמך |
הגייה* | samekh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ס־מ־ך |
דרך תצורה | |
נטיות |
- האות החמש־עשרה באלפבית העברי, ערכה המספרי ששים. מבוטאת כעיצור מכתשי חוכך בלתי קולי.
- ”וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; [...] מימין סמכין, סמכין מימין; סתומין פתוחין, פתוחין סתומין;“ (בבלי, מסכת שבת – דף קג, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- שמה של האות סמ"ך נובע מצורתה בכתב הקדום. יש אומרים שצורתה כעצם דג, בערבית: سَمَك (סַמַךְּ); ויש אומרים שצורתה כעמוד, לפי סֶמֶךְ הנ"ל.
תרגום
עריכה- אנגלית: samech
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: סמך |