אוֹתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אות
הגייה* ot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר (2 נקבה)
שורש א־ו־ת
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ אוֹתוֹת (2 אוֹתִיּוֹת)
 
פסוק מהתנ"ך – האותיות בשחור.
  1. לשון המקרא סימן מוחשי שמטרתו להזכיר או להמחיש רעיון מופשט.
    • "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם" (בראשית ט יב): הקשת היא סימן מוחשי שמטרתו להזכיר את ההבטחה שה' הבטיח לבני האדם, שלא יביא מבול על הארץ. הקשת המכוונת כלפי מעלה מסמלת "הפסקת אש" – היא לא מכוונת לירות על הארץ [רמב"ן].
    • "עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי" (תהלים פו יז): המשורר מבקש סימן מוחשי, שיבהיר לאויביו שה' עוזר לו.
  2. סימן במערכת כתיבה כלשהי, בדרך-כלל מייצג עיצור או תנועה:
    • באלפבית העברי יש עשרים ושתיים אותיות.
    • במשפט זה יש 21 אותיות ו־3 ספרות.
  3. [אלקטרוניקה] מידע המועבר על-ידי זרם חשמלי משתנה כתלות בזמן, או כל גורם אחר שעוצמתו משתנה כתלות בזמן.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה


תרגוםעריכה

סימן גרפי

  • אנגלית: letter‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אות (סימן גרפי)
  ערך בוויקיפדיה: אות (תקשורת)
  טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אות

ראו גםעריכה