לערך העוסק בסִמָּן; ראו כתיב מלא סימן.

סִמֵּן עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סימן
שורש וגזרה ס־מ־ן, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. התווה סימן, שׂם ציון.
    • סימן במשבצת המתאימה.
    • צוותים משותפים סימנו את הגבול בין ישראל ומצרים.
    • חובה לסמן תכולת הזהב בתכשיט .
  2. רמז, נתן סימן במחווה או במילים.
    • שלשה סימנים סימנתי לך וסיימתי לך בקבורתו של משה בגיא בארץ מואב מול בית פעור (דברים ל"ד) ואף על פי כן ולא ידע איש את קבורתו (קהלת רבה לפרק יב)
  3. הגדיר יחוד של מישהו או משהו .
    • נשיא מצרים כבר סימן את יורשו לכס הנשיאות.

גיזרון עריכה

  • לשון חז"ל מיוונית: σημαινιν ‏(semainin).

תרגום עריכה

נגזרות עריכה

השורש סמן

השורש ס־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון

נטיות הפעלים עריכה

ס-מ-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִמֵּן מְסַמֵּן יְסַמֵּן סַמֵּן לסַמֵּן
פֻּעַל סֻמַּן מְסֻמָּן יְסֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּמֵּן מִסְתַּמֵּן יִסְתַּמֵּן הִסְתַּמֵּן לְהִסְתַּמֵּן

ראו גם עריכה

סֻמַּן עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סומן
שורש וגזרה ס־מ־ן, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. נעשה בו או עליו סימן; היה בו סימן.
    • " כיצד יעשו, ישלשו. אם היו משולשין, יכתוב סימן. אם היו מסומנין, יכתוב כוהן. ואם היו שניהם כוהנים יכתוב דורות." (משנה בבא בתרא י ז)
  2. הוגדר למטרה מסוימת.
    • בתים אלה סומנו להריסה.

גיזרון עריכה

  • לשון חז"ל מיוונית: σημαινιν ‏(semainin).

ראו גם עריכה


השורש סמן

השורש ס־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון

נטיות הפעלים עריכה

ס-מ-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִמֵּן מְסַמֵּן יְסַמֵּן סַמֵּן לסַמֵּן
פֻּעַל סֻמַּן מְסֻמָּן יְסֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּמֵּן מִסְתַּמֵּן יִסְתַּמֵּן הִסְתַּמֵּן לְהִסְתַּמֵּן

סַמָּן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סמן
הגייה* saman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־מ־ן
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ סַמָּנִים
  1. משהו או מישהו המציֵן מקום; סימן.
    • "בשלשות, לפי הסמן הימני, הסתדר!"
    • על מסך המחשב, הסמן מראה את מקום הדפסת האות.
  2. (רפואה) ממצא שניתן לזהותו בקלות ומשמש לזהוי מחלה או מצב גופני שקשה לבדוק ישירות.
    • רמות גבוהות של האנטיגן האופיָני בדם היא סמן לסרטן.

גיזרון עריכה

  • עברית חדשה לפי לשון חז"ל סימן.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: marker‏‏‏‏‏

ראו גם עריכה


השורש סמן

השורש ס־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון

נטיות הפעלים עריכה

ס-מ-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִמֵּן מְסַמֵּן יְסַמֵּן סַמֵּן לסַמֵּן
פֻּעַל סֻמַּן מְסֻמָּן יְסֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּמֵּן מִסְתַּמֵּן יִסְתַּמֵּן הִסְתַּמֵּן לְהִסְתַּמֵּן