פתיחת התפריט הראשי

צִיּוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ציון
הגייה* tsiyun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־י־ן, ע"י
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ צִיּוּנִים
  1. תמרור, משהו הנראה למרחוק ואשר על פיו ניתן להכיר מקום או למצוא את הדרך.
    • ”הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ.“ (ירמיהו לא, פסוק כ)
  2. מבנה או מצבה על קבר.
    • ”וַיֹּאמֶר: מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר: הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק יז)
  3. סימן כתוב או דבור, לרוב בעל משמעות של גודל או כמות, שמטרתו להודיע על איכות, או רמה, או מקום בדרוג של אדם או של דבר־מה.
    • ציוני בחינות הבגרות יפורסמו מחר.
  4. פעולה של סימון, הפניה למשהו, הצבעה על משהו, מתן ציונים (3).

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

צִיּוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ציון
הגייה* tsiyon
חלק דיבר שם־עצם פרטי
מין נקבה
שורש צ־י־ן, ע"י
דרך תצורה משקל קִטּוֹל
נטיות
  1. כינוי לירושלים.
    • ”וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִד.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ז)
    • ”...כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.“ (ישעיהו ב, פסוק ג)
    • ”שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.“ (ירמיהו ד, פסוק ו)
    • ”סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.“ (תהלים מח, פסוק יג)
    • ”שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת-יְהוָה; הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן. כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.“ (תהלים קמז, פסוקים יביג)
  2. בהשאלה (1): כנוי לארץ ישראל.
    • ”וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן.“ (ירמיהו ג, פסוק יד)
  3. שם פרטי לזכר.

גיזרוןעריכה

  • אולי קרוב לצִיּוּן לעיל, כי נראית למרחוק. ואולי מן צִיּה. סברה אחרית כי מקור השם מחיתית: siunas – מצודה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ציון