רמז
רָמַז
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רמז |
שורש וגזרה | ר־מ־ז |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- העביר מסר בתנועות וסימנים בלי לומר בפירוש.
- ”וַתֵּשֵׁב מִצַּד הַקוֹצְרִים רות ב, פסוק יד אמר רבי אלעזר: מִצַּד הַקּוֹצְרִים, וְלֹא בְּתוֹךְ הַקּוֹצְרִים. רֶמֶז רָמַז לָה שֶׁעֲתִידָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שְׁתִּתְחַלֵּק“ (בבלי, מסכת שבת – דף קיג, עמוד ב)
- ”חירש רומז ונרמז“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ז)
- ”הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו, ולא יקרוץ בשפתותיו, ולא יורה באצבעותיו“ (בבלי, מסכת יומא – דף יט, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל השורש מארמית: . מוכר בביטוי "לֵיכָּא מִידִי דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא" - אין דבר שלא רמוז בתורה (הביטוי מנוסח כך באחרונים ע"פ בבלי תענית ט ע"א).
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהרמז
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רימז |
שורש וגזרה | ר־מ־ז |
בניין | פִּעֵל |
- העביר מסר לא מפורש
- ”הקורא ק"ש ומרמז“ (בבלי, מסכת יומא – דף יט, עמוד ב)
גיזרון
עריכהצורה חלופית לפועל הקל באותה משמעות
נגזרות
עריכהרימז
ראו גם
עריכהרֶמֶז
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רמז |
הגייה* | remez |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ רְמָזִים |
- סימן או גרוי תחושתי שאמור ליצור משמעות .
- ”וַתֵּשֵׁב מִצַּד הַקוֹצְרִים רות ב, פסוק יד אמר רבי אלעזר: מִצַּד הַקּוֹצְרִים, וְלֹא בְּתוֹךְ הַקּוֹצְרִים. רֶמֶז רָמַז לָה שֶׁעֲתִידָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שְׁתִּתְחַלֵּק“ (בבלי, מסכת שבת – דף קיג, עמוד ב)
- החידה קשה מידי, אני צריך שתתן לי רמז בכדי שאגיע לפתרון.
- זה קרה בהפתעה, למרות שהוא פיזר המון רמזים לפני כן, אבל אף אחד לא קלט.
- [יהדות] אחת מדרכי ההסקה מן התורה
- אמנם אין זה הפְּשָׁט בכתוב, אך נלמד בדרך רמז.