סַמְמָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סממן
הגייה* sameman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־מ־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות סַמְמָנִים
  1. לשון חז"ל חומר בעל סגולות. לרפואה לצבע לריח וכדו' עפ"ר טחון בצורת אבקה לעיתים גם משחה וכדו'.
  2. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): מאפיין
    • הוא ישראלי אך נטול סממנים ישראליים.

גיזרוןעריכה

  • 1. הכפלה מן סם.
  • 2. או בהשאלה מן 1. או מן סמן.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • ב ”הכותב שתי אותיות בין משם אחד בין משני שמות בין משני סממניות (משנה, מסכת שבתפרק יב, משנה ג) יש מפרשים שני סוגי צבע (וא"כ צורת נקבה למילה) ויש מפרשים שני סימנים. ויש גורסים סימניות.