נתר

יש להוסיף לדף זה את הערך: נִתָּר.

לערך העוסק בכתיב מקראי נֹתָר; ראו כתיב מלא נותר.

נִתֵּר

קפץ, זינק. דחף ברגליו כלפי מטה והגביה את גופו בזריזות מעל הארץ.
- ”מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר לא [לוֹ] כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ“ (ויקרא יא, פסוק כא)
- ”נַחֲלִיאֵלִי קָטָן / רָאִיתִי בַּגַּן. / זָנָב לוֹ אָרֹךְ וְיָפֶה, / סִנּוֹר שָׁחֹר קָטָן עַל הֶחָזֶה. / לֹא נִתֵּר, לֹא קָפַץ, / רַק רָץ.“ (נַחֲלִיאֵלִי קָטָן, מאת עממי בזֶמֶרֶשֶׁת)
[עממי] נע במהירות ובפתאומיות.
- ראשו הקטן ניתר לאחור
- החגב ניתר מתוך כף ידי, ונעלם לו בסבך הצמחיה.

המילה (והשורש) מופיעים פעם יחידה במקרא בפסוק לעיל.
על פי התלמוד השורש מופיע שוב ”עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם “ (חבקוק ג, פסוק ו) לשון ניתוק והגליה מן המקום ”לישנא דאגלויי“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף לח, עמוד א)

חומר ששימש לניקוי וגם להסרת שיער.
- ”כִּי אִם-תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי-לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.“ (ירמיהו ב, פסוק כב)
- ”מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל-נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב-רָע.“ (משלי כה, פסוק כ)
- ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ה)
- ”ואין מדיחין את הכלים בנתר אבל מדיחין אותן במלח ובמורסן בשבת“ (תוספתא, מסכת ביצה – פרק ד, הלכה י)
חומר ששימש בעבר לעשית כלים על ידי גיבולו במים ושרפה באש.
- ”אֵלּוּ כֵלִים מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל, כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, כְּלֵי חֶרֶס, וּכְלֵי נֶתֶר, עַצְמוֹת הַדָּג וְעוֹרוֹ, עַצְמוֹת חַיָּה שֶׁבַּיָּם וְעוֹרָהּ, וּכְלֵי עֵץ הַטְּהוֹרִים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק י, משנה א)

ממצרית: בהגיית נֶתֶרִי nṯrj‏‏‏‏ – (מינרלוגיה) נתרון,תערובת גבישית של נתרן קרבונט הידרו ונתרן-ביקרבונט

פירוש א' סוג של אדמה (אלו"ם בלע"ז רש"י, מצודות) פירוש ב' אֵפר (רד"ק). רמב"ם תרגם לערבית אל־טפל.