דר

דָּרעריכה

קבע את מקום מושבו. גר, שכן.
- ”בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע.“ (תהלים פד, פסוק יא)

מקראי. המשמע המקורי של השורש השמי ד-ו-ר הוא 'עיגול, סיבוב', משם עברית דוּר 'עיגול', דרדר 'גלגל' (הידרדר 'התגלגל למטה'), כדוּר (= כ-דוּר 'כמו דוּר, כמו עיגול'), דוֹר ('סיבוב אחד בגלגול הדורות'), ערבית ‫دارَ‬ (דאר) 'סובב, גלגל', دائِرة‬ (דַאִירַה) 'עיגול', אוגריתית dr 'מעגל, מחזור'^[1], ואכדית dūru 'חומה מקיפה'.
עקב העובדה שאזור מגורים קבוע היה מוקף גדר מסביב, מהמשמע 'עיגול שמקיף מקום' השורש רכש את המשמע של המקום עצמו, כלומר 'מקום מגורים קבוע'^[2]^[3], כמו עברית וארמית דירה, דיור, דר, ערבית ‫دار‬ (דַאר) 'מגורים', ואותה מילה באכדית dūru 'חומה שמקיפה מקום' וגם המקום עצמו 'מבצר'.
לא קשור אל השורש ג-ו-ר שמשמעו המקורי 'שהה במקום', כמו גֵר.

החומר המבריק המצפה את שלד הרכיכות. חומר זה משמש צדפות גם ליצירת פנינים.
- ”...עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א, פסוק ו)

המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. קיים מקור משותף למילה הערבית دُرّ (דֻּר) – פנינה.

ערך בוויקיפדיה: אם הפנינה

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 277
↑ מילון יסטרוב.
↑ מילון קליין.