דָּר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא דר
שורש וגזרה ד־ו־ר אגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קבע את מקום מושבו. גר, שכן.
    • ”בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע.“ (תהלים פד, פסוק יא)

גיזרון

עריכה
  • מקראי. המשמע המקורי של השורש השמי ד-ו-ר הוא 'עיגול, סיבוב', משם עברית דוּר 'עיגול', דרדר 'גלגל' (הידרדר 'התגלגל למטה'), כדוּר (= כ-דוּר 'כמו דוּר, כמו עיגול'), דוֹר ('סיבוב אחד בגלגול הדורות'), ערבית ‫دارَ‬ (דאר) 'סובב, גלגל', دائِرة‬ (דַאִירַה) 'עיגול', אוגריתית dr 'מעגל, מחזור'[1], ואכדית dūru 'חומה מקיפה'.
  • עקב העובדה שאזור מגורים קבוע היה מוקף גדר מסביב, מהמשמע 'עיגול שמקיף מקום' השורש רכש את המשמע של המקום עצמו, כלומר 'מקום מגורים קבוע'[2][3], כמו עברית וארמית דירה, דיור, דר, ערבית ‫دار‬ (דַאר) 'מגורים', ואותה מילה באכדית dūru 'חומה שמקיפה מקום' וגם המקום עצמו 'מבצר'.
  • לא קשור אל השורש ג-ו-ר שמשמעו המקורי 'שהה במקום', כמו גֵר.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: dwell‏‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

דַּר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דר
הגייה* dar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ו־ר
דרך תצורה
נטיות
 
קונכיה של נאוטילוס מצופה דר.
  1. החומר המבריק המצפה את שלד הרכיכות . חומר זה משמש צדפות גם ליצירת פנינים.
    • ”...עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א, פסוק ו)

גיזרון

עריכה
  • מופיעה כיחידאית במקרא בצורה: "דר", בפסוק לעיל. קיים מקור משותף למילה הערבית دُرّ (דֻּר) – פנינה.
  • ”מׇר־דְּרוֹר “ (שמות ל, פסוק כג) (ראו לעיל) כנראה וצירוף זה צריך היה להיכתב בצורה: מור־דַּר, המורה על כלי קיבול כצדף עבור מרקחת-מור ששימשה בקודש, אך הצירוף הועתק כצורה שגוייה [4] וניכר שכשהעתיקו אותו מעתיקי מקרא קדומים כבר לא ידעו לפרש צירוף סתום זה ופשוט כתבוהו בצורה שנראתה להם כמקורית, למרות העדר הפשר. אכן יש המסבירים את הפסוק ככתבו וכלשונו, לדוגמה הרש"ר הירש כותב כי "דרור מופיע בפסוק ״וקראתם דרור״ (ויקרא כה, י ועוד) וכן בשם הציפור ״דרור״. בפסוק הנ״ל פירושו ״חופש״ או ״שיבה הביתה״. ולענין הציפור, ההנחה השכיחה היא שמדובר בציפור הסנונית, ״שדרה בבית כבשדה״ (ביצה כד) – הווי אומר שהיא נעה בדרור ובחפשיות בבתי בני האדם כבשדות. לפיכך ההנחה היא, שגם כאן מציין ״דרור״ בושם טהור החופשי מכל יסודות זרים".
לפיכך במהדורות הבאות יש להדפיס: ”וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מור־דַּר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה“ (שמות ל, פסוק כג). השוו ל: מאמר האקדמיה ללשון: "מׇר־דְּרוֹר" (הקמץ במ"ם הוא קמץ קטן), ולמילת ה-"לעז" שהגייתה: מוֹר-טָר (mortar) בהוראת מכתש ככלי קיבול.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אם הפנינה

סימוכין

עריכה
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 277
  2. מילון יסטרוב.
  3. מילון קליין.
  4. שלמרות היותה צורה שגוייה וסתומה-עדיין נאמנה היא ככל הניתן לצורת הכתיב שבמקור "מׇר־דְּרוֹר"-מור־דַּר (ראו בפסוק לעיל)