שֶׁלֶדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלד
הגייה* sheled
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ל־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְׁלָדִים
 
שלד האדם
  1. מערכת העצמות של אדם או של בעל חיים.
    • ”א"ר שבתאי: מת שנשרף ושלדו קיימת טמא.“ (בבלי, מסכת נדהדף כז, עמוד ב)
    • החולייתנים מאופיינים בשלד פנימי גירני, ואילו לחסרי חוליות יש שלד חיצוני.
  2. בהשאלה (1): מערכת של קורות חזקות המשמשת לתמיכה במבנה ומקנה לו יציבות.
    • ”כל גורדי השחקים נבנים משלד פלדה או משלד בטון מזוין. בנייה מעץ אינה אפשרית לגובה רב, ובנייה בלבנים מוגבלת מאוד.“ (מתוך הערך גורד שחקים בויקיפדיה)

גזרוןעריכה

  • ארמית-שֶׁלֶדּא, מנדעית-שלאנדה . במקורה מגיעה מילה זו מלשון שומרית (šalamdu,šalantu) "שַׁלמדוּ" היא צורת הנקבה מן השורש ש-ל-ם, ובארמית כמו באכדית תיבת "שלמדו" משמשת בהוראת - גופת המת בשלמותה[1].

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שלד

סמוכיןעריכה

  1. נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח