לְשָׁדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לשד
הגייה* leshad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־שׁ־ד
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ לְשַׁדִּים; לְשַׁד־, ר׳ לְשַׁדֵּי־
  1. לשון המקרא שמנונית, מיץ.
    • ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
  2. בהשאלה: חיות, תמצית.
    • ”כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה.“ (תהלים לב, פסוק ד)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה