תּוֹצָאָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תוצאה
הגייה* totsa'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־צ־א
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות ר׳ תּוֹצָאוֹת, תּוֹצָאַת־, תּוֹצְאוֹת־, כ׳ תּוֹצָאַתוֹ, תּוֹצְאוֹתַיו
  1. פועל יוצא, דבר שמתרחש בעקבות דבר אחר או בסיומה של סדרת פעולות.
  2. הפתרון של פעולה חשבונית.
    • התוצאה של 1+1 היא 2.
  3. לשון המקרא קצה, גבול.
    • ”מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה.“ (במדבר לד, פסוק ח)
    • ”וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ וּבְכָל מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן עַל תּוֹצְאוֹתָם“ (דברי הימים א׳ ה, פסוק טז)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערותעריכה

  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]