יצא
יָצָא עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | יצא |
| שורש וגזרה | י־צ־א,גזרת נפ"יו+גזרת נל"א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- חצה את תחומו הפנימי של מקום מסוים, עבר אל מחוץ למקום שהיה בו, עבר מתחום אחד אל תחום אחר ; הלך לדרכו, עזב.
- ”כָּל-הַחַיָּה כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן-הַתֵּבָה.“ (בראשית ח, פסוק יט)
- ”לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.“ (שיר השירים ז, פסוק יב)
- ”...וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן-הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.“ (מלכים ב׳ ב, פסוק כד)
- ”אַךְ לִפְנֵיהֶם שׁוֹשָׁן עָבַר/ מֶלֶךְ, כִּי עָל הוּרָם כִּסְּאוֹ./ יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו/ וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ...“ (כָּתְנוֹת פַּסִּים, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
- ”...בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?/ צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה!“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- החל במעשה; התחיל במעשה בריש גלי, לידיעת הציבור.
- ”כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ...“ (דברים כ, פסוק א)
- ”...שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ה)
- החברה יצאה במסע פרסום נרחב.
- לשון המקרא עשה את צרכיו.
- היה לאחר סיום ארוע או תהליך, נבע והתקבל מתהליך או ממעשה.
- נחלץ, התחמק.
- [עממי] הצטייר באור מסוים, התברר כ־.
- [עממי] בילה.
- בכל ערב שישי נוהג דן לצאת עם חבריו.
גזרון עריכה
- מקראי. מקביל לאכדית וַצוּ waṣû (מאוחר יותר: aṣu) וארמית יְעָא 'יצא, צץ, פרח'[1] (חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ).
צירופים עריכה
- וכיוצא בזה (וכיו"ב)
- יוצא דופן
- יוצא מגדר הרגיל
- יוצא מן הכלל
- יוצא צבא
- יצא בדימוס
- יצא בשאלה
- יצא בשן ועין
- יצא גבר
- יצא המרצע מן השק
- יצא זכאי
- יצא לאויר העולם
- יצא לאור
- יצא לדרך
- יצא לים
- יצא לשוח
- יצא לתרבות רעה
- יצא מגדרו
- יצא מדעתו
- יצא מהארון
- יצא מהאף
- יצא מן הכלים
- יצא קבוע
- יצא שכרו בהפסדו
- מצאת החמה עד צאת הנשמה
- פועל יוצא
- צאנה וראינה
- צאת הכוכבים
- צא וראה
נגזרות עריכה
ניגודים עריכה
- נכנס (1)
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- המקור לשם הגאוגרפי אסיה – מיוונית Ἀσία – הוא השורש י־צ־א בשפות שמיות, בהוראת "ארץ יציאת השמש" – שכן מהלבנט ומסופוטמיה השמש נראית כזורחת מיבשת אסיה (וכך גם אסיה הקטנה היא אזור זריחת השמש מנקודת מבט יוונית).[2] בדומה, מקור שם היבשת אירופה הוא בשורש השמי ע־ר־ב, בהוראת "ארץ ערוב השמש", שכן ביחס לארצות השמיות אירופה נמצאת במערב, והשמש שוקעת בכיוונה.[3]
| השורש יצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יִצֵּא עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ייצא |
| שורש וגזרה | י־צ־א, גזרת נל"א+גזרת נפ"יו |
| בניין | פִּעֵל |
- מכר אל מחוץ לארץ, לארצות אחרות.
- ישראל מייצאת תוצרת חקלאית, יהלומים, נשק ומוצרי תכנה.
גזרון עריכה
- מחידושי חיים נחמן ביאליק.
נגזרות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: export
הערות שוליים עריכה
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%99%D7%A6%D7%90?lang=he
- ↑ כך גם באכדית aṣu; ראו Michael Barry, L'Europe et son mythe : a la poursuite du couchant, Revue des Deux Mondes, 1999, עמ' 110–117, וכן ארנסט דוד קליין, אַסְיָה, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, 1987
- ↑ Michael Barry, L'Europe et son mythe : a la poursuite du couchant, Revue des Deux Mondes, 1999, עמ' 110–117, וכן ארנסט דוד קליין, אֵירוֹפָּה, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, 1987
| השורש יצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|