יצא בשן ועין

יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יצא בשן ועין
הגייה* yatsa beshen va'ayin
חלק דיבר
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות נ׳ יָצְאָה בְּשֵׁן וָעַיִן, ר׳ יָצְאוּ בְּשֵׁן וָעַיִן
  1. הפסיד.
    • קבוצת הכדורסל יצאה בשן ועין מהמשחק אתמול.
    • ”והאיש משתאה להם מחריש לדעת מה יעשׂה ה' בו: האם יצא שלום מביניהם או יצא בשן ועין וברסוּק אברים?“ (קרית ספר, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)

מקורעריכה

  1. מקורו של הביטוי בלשון חז"ל: "תנא: יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים; בשלמא שן ועין כתיבי, אלא ראשי אברים מנלן? דומיא דשן ועין, מה שן ועין מומין שבגלוי ואינן חוזרין, אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כד, ע"א). הגמרא עוסקת בסוגיית שחרורו של עבד שהוכה על ידי אדונו, לפי דברי המקרא: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ; וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כא, כו־כז). העבד יוצא מבית אדונו עם נזקים. מסוגיה זו השתרש הביטוי במשמעות כל תוצאת הפסד.

ניגודיםעריכה

צירופים נרדפיםעריכה