יצא בשן ועין

יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יצא בשן ועין
הגייה^*
חלק דיבר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ יָצְאָה בְּשֵׁן וָעַיִן, ר׳ יָצְאוּ בְּשֵׁן וָעַיִן

יצא בהפסד גדול. בקושי רב יצא מן המערכה.
- קבוצת הכדורסל יצאה בשן ועין מהמשחק אתמול.
- ”והאיש משתאה להם מחריש לדעת מה יעשׂה ה' בו: האם יצא שלום מביניהם או יצא בשן ועין וברסוּק אברים?“ (קרית ספר, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)

שיבוש מליצי של מובנו שבלשון חז"ל, ב[הלכה]: על פי מצוות התורה ^[1] אדון שהכה את עבדו וחבל בעינו או בשינו כמו באיברים דומים^[2] חייב לשחררו לחפשי, בלשון חז"ל נקרא עבד כזה "יוצא בשן ועין". כלומר משתחרר בעקבות סעיף זה של שן ועין.

↑ בפסוק: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ; וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ." (שמות כא כו).
↑ ראו כאן ”תנא: יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרים; בשלמא שן ועין כתיבי, אלא ראשי אברים מנלן? דומיא דשן ועין, מה שן ועין מומין שבגלוי ואינן חוזרין, אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין.“ (בבלי, מסכת קידושין – דף כד, עמוד א) אך עין ושן מפורשים במקרא