יצא לשוח

יָצָא לָשׂוּחַעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יצא לשוח
שורש וגזרה י־צ־א; שׂ־י־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הסתובב בחוץ.
    • יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ, / הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר.“ (רַקֶּפֶת , מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "ים השיבולים שמסביב / על גליו לשוט יצא הרוח. / אלף חיוכים אלי שלח האביב, / שמש חביבה יצאה לשוח." (ים השיבולים , מאת יצחק קינן)
    • ”לִבְלְבוּ אַגָּס וְגַם תַּפּוּחַ / עַרְפִלִּים כִּסּוּ אֶת הַנָּהָר / וְקַטְיוּשָׁה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ / אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר.“ (קַטְיוּשָׁה , מאת מיכאיל ואסילייביץ' איסאקובסקי, בתרגום נח פניאל בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרוןעריכה

  • הפועל "לשוח" מופיעה פעם יחידה במקרא, כחלק מצירוף זה: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים“ (בראשית כד, פסוק סג)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: wander‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה


השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערותעריכה

  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]
השורש שׂיח

השורש שׂ־י־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעליםעריכה

שׂ־י־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂח שָׂח יָשִׂיחַ שִׂיחַ לָשִׂיחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵשִׂיחַ מֵשִׂיחַ יָשִׂיחַ הָשֵׂחַ לְהָשִׂיחַ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל שׂוֹחֵחַ מְשׂוֹחֵחַ יְשׂוֹחֵחַ שׂוֹחֵחַ לְשׂוֹחֵחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל