יְצִיאָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יציאה
הגייה* yetsi'a
חלק דיבר שם פעולה ושם עצם
מין נקבה
שורש י־צ־א
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות יְצִיאַת־; ר׳ יְצִיאוֹת
  1. פְּעֻלַּת הַיּוֹצֵא.
    • "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה" (פירוש רש"י לבראשית כח י, ד"ה "ויצא", על פי מדרש רבה).
  2. מקום שדרכו יוצאים, פתח.
    • בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח, טומאה בפנים כלים שכנגד יציאה טמאים (משנה, מסכת אהלות, פרק טו, משנה ו)
    • "סליחה, היכן היציאה מכאן?"
    • ביציאה השנייה מן הכביש המהיר עליכם לפנות ימינה.
  3. לשון חז"ל הוצאה, העברה מתחום אחד אל תחום אחר.
    • יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ (משנה, מסכת שבת, פרק א, משנה א)
  4. לשון חז"ל הוצאה כספית, עלות, מה שמשלמים בתמורה.
    • הנותן צמר לצבע והקדיחתו יורה נותן לו דמי צמרו. צבעו כאור אם השבח יותר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח (משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ט, משנה ד)
  5. אלקטרוניקה התקן על גבי מכשיר אלקטרוני המאפשר חיבור של ציוד ייעודי אליו (במובן הטכני המצומצם הכוונה לציוד פלט).
  6. בלשון נקייה הפרשת צואה.
    • יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סב, עמוד ב) (רש"י: כך מועיל לגוף יציאה להפנות).
    • וצפיעי הבקר פירוש גללי הבקר וצפיעי כמו צואות ענין יציאה היא (פרוש רד"ק ליחזקאל פרק ד, פסוק טו)
  7. עגה צבאית הקול הנשמע כאשר נורה פגז או טיל.
    • חקלאים הנמצאים בשעה זו בחממות גני טל, דיווחו ששמעו יציאה של פצצת מרגמה מכיוון חאן יונס. (קטיף נט)
  8. [סלנג] אמירה או מעשה מוזרים ובלתי צפויים, לעתים קרובות מביכים.
    • "עזבי, לא צריך להתרגש מכל יציאה שלו. הוא לפעמים מדבר שטויות".

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל משורש מקראי.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה


השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות

עריכה
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]

ראו גם

עריכה