יצא בדימוס

יָצָא בְּדִימוֹס

1. לשון חז"ל יצא פטור מעונש.

   • "... באחד עשר נידון, בשנים עשר יצא בדימוס" (ויקרא רבה, פרשה כט, סעיף א).

2. פרש ממשרתו, עזב את מקום עבודתו.

   • לאחר שלושים שנות הוראה פרש המורה ויצא בדימוס.

הערת שימוש

"יצא בדימוס" במובן פרישה לרוב ייאמר על בעל תפקיד בעל השפעה על החברה: "ניצב בדימוס", "שופט בדימוס", ואף "מורה בדימוס". אך הביטוי פחות הולם בעלי מקצועות "פרטיים" או "עיסוק פרטי".

מקור

• ראה דימוס, בדימוס.