יצא מהאף

יָצָא מֵהָאַףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יצא מהאף
הגייה*
חלק דיבר פועל
מין
-
שורש י־צ־א; א־נ־ף
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. [עממי] קץ בו. היה יותר מדי עד שנמאס.
    • השיר הזה כבר יצא לי מהאף, איני מסוגל יותר לשמוע אותו.


מקורעריכה

  • במקרא ”לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא“ (במדבר יא, פסוקים יטכ)
  • במקור נאמר על מאכל, לפי רש"י: תיאור ציורי כביכול האוכל עולה עד לאף שנמצא מעל הפה ויוצא ממנו. להבנות אחרות יהיה ריחו רע (מדרשים ועוד)

ביטויים קרוביםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה


השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערותעריכה

  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]