אלמנה
אַלְמָנָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אלמנה |
הגייה* | almana |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־ל־ם |
דרך תצורה | נקבה מן אלמן |
נטיות |
- לשון המקרא אישה שנישואיה הסתיימו עקב מות אישהּ.
- ”וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: מַה לָּךְ; וַתֹּאמֶר: אֲבָל אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנִי וַיָּמָת אִישִׁי“ (שמואל ב׳ יד, פסוק ה).
גזרון
עריכה- באוגריתית: 𐎀𐎍𐎎𐎐𐎚 (אַלמנת),[1] בכנענית: 𐤀𐤋𐤌𐤕 (אלמת).[2] הזוג יתום-אלמנה מצוי הן במקרא,[3] הן בספרות אוגרית,[4] והן בשרידי הספרות הכנענית,[2] דבר המצביע על קשר ספרותי הדוק בין הספרות המקראית והספרות הכנענית.[5][6] באכדית almattu וכן אלמן almānu, אלמנות almānūtu. בארמית אַרְמַלְתַּא (בכתב סורי קלאסי: ܐܪܡܠܬܐ) ובערבית أَرْمَلَة (אַרְמַלָה) בחילופי ר>ל ו-ל>נ המשתקפים גם במילים אחרות.
- אולי נגזר מהשורש אלם.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אלמנות |
הערות שוליים
עריכה- ↑ לוחות UT Krt, 2 Aqht V, 127
- ↑ 2.0 2.1 KAI 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני)
- ↑ שמות כב, פסוק כא; ישעיהו א, פסוק יז; ישעיהו א, פסוק כג; ישעיהו ט, פסוק טז; ירמיהו מט, פסוק יא; איוב כד, פסוק ג; איכה ה, פסוק ג; תהילים סח, פסוק ו; איוב כב, פסוק ט
- ↑ לוחות UT 2 Aqht V, 127
- ↑ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, חלק ראשון - עיונים בדפוסי ספרות, הוצאת א. רובינשטיין, תשל"ט, עמ' 56-57
- ↑ משה הלד,"עוד זוגות מלים מקבילות במקרא ובכתבי אוגרית", לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, י"ח ג'/ד' (תשי"ב-תשי"ג), עמ' 147