נשא
נָשָׂאעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נשא |
שורש וגזרה | נ־שׂ־א, גזרת חפ"נ וגזרת נל"א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הֵרִים לַגֹּבַהּ.
- ”וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם“ (במדבר יג, פסוק כג)
- ”וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת / יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה / אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה / בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- באפשרותה של המעלית לשאת עד ארבעה עשר נוסעים.
- הֵרִים וְהֶעְתִּיק לְמָקוֹם אַחֵר.
- הֵרִים קוֹלוֹ, הִשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, פְּקֹד כָּל-בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; וְשָׂא אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם“ (במדבר ג, פסוק מ)
- ”וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִים, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ, וַיִּקְרָא...“ (שופטים ט, פסוק ז)
- ”... וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יד)
- ”וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה“ (ישעיהו יד, פסוק ד)
- בעקבות ההתרחשויות האחרונות שר הביטחון יישא הערב נאום.
- לשון המקרא רָחַשׁ מְחִילָה, סָלַח.
- סָבַל, לָקַח עַל עַצְמוֹ.
- ”אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם“ (ישעיהו נג, פסוק ד)
- ”רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי“ (תהלים כה, פסוק יח)
- ”אַל יֵאוּשׁ עוֹבֵד, דַּע בְּעֹל לָשֵׂאת / זֶרַע הֶעָתִיד עָמֹק בַּמַּעֲנִית!“ (שִׁיר קוֹצְרֵי הָעֵמֶק, מאת עמנואל לין בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בהשאלה: קִבֵּל תְּכוּנָה, מְאַפְיֵן, תֹּאַר וְכַדּוֹמֶה.
- המקום נושא את השם משנת 43 לפני הספירה.
- הֵכִיל דְּבַר־מָה, בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אוֹ מֻפְשָׁט.
- בָּא בִּבְרִית הַזּוּגִיּוּת.
- לשון המקרא הִצִּית, הֶעֱלָה בְּאֵשׁ.
- ”וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם; וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו“ (שמואל ב׳ ה, פסוק כא)[1]
- [מליצה] קִבֵּל עֹנֶשׁ עַל מַעֲשׂוֹ.
- ”וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן, וָמֵתוּ...“ (שמות כח, פסוק מג)
- ”...יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו / וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ / מִי לֹא-יִשְׁתֶּה יֵינוֹ עָלָיו / הָאִישׁ הַהוּא יִשָּׂא חֶטְאוֹ“ (כָּתְנוֹת פַּסַּים, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
- הִצְמִיחַ.
- ”אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר: כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם“ (יואל ב, פסוק כב)
- ”דבר אחר ועלית מיכן לבית הבחירה שלא יבנה אלא בגובהו של עולם מאי טעמא כי בהר קדשי בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי...“ (ירושלמי, מסכת סנהדרין – דף נה, עמוד יא)
- לשון המקרא (נָשָׂא מֵעַל) הֵסִיר מִן.
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי; נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
גיזרוןעריכה
- מן המקרא.
- (2),(5),(6),(7),(10) :תיבת "נשא" העברית מקבילה למילה ביוונית עתיקה (ושמצויה אף כהלחם בשמה של היצירה: "נוספרטו") בהגיית: נוֹשְֹאֹס (νόσος) בהוראת נשא (מחלה), וגם בהוראת סבל.
- (8) לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית לרובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים כמו "נשא-אשה" (במקום "לקח-אשה" ברובד עברית קדומה) מעידים על תקופה מאוחרת בהרבה
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ↑ השורש נש"א בפסוק זה מבואר בתלמוד הירושלמי במשמעות "העלאה באש" למשל: "כתוב אחד אומר ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב אחד אומר ויאמר דוד וישרפו באש..." (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף י"ט, פרק ג'). לעומת זאת, בתלמוד הבבלי מפרשים את השורש נש"א בפסוק זה כבמשמעות הראשונה "העתקה ממקום אחד לאחר", למשל: "ומתרגמינן תזרינון ורוח תטלטלינון אמרו לו משם ראיה הרי הוא אומר וישרפו באש ומדלא כתיב וישרפם וישאם ש"מ וישאם ממש מכל מקום..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף מ"ד, א' גמרא)
השורש נשׂא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
נִשָּׂאעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נשא |
שורש וגזרה | נ־שׂ־א, גזרת חפ"נ וגזרת נל"א |
בניין | נִפְעַל |
- היה גבוה, התרומם.
- הורם והועבר למקום אחר.
- "בְּעֶצֶם לִבְלוּב אֲבִיבָם/ רְגָשׁוֹת – כְּעָלִים בְּשַׁלֶּכֶת/ נוֹשְׁרִים, נִשָּׂאִים וְאֵינָם" ("אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת"/ רחל המשוררת)
- ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה“ (מלכים ב׳ כ, פסוק יז)
- לשון חז"ל התחתן, התקשר בברית הנישואין.
- ”בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, וְהִיא לְמוּדָה אֵצֶל אָבִיהָ, אָבִיהָ מַדְלִיק בִּרְשׁוּתָהּ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה י)
- ”וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים לֹא יִתְאָרְסוּ, וְלֹא יִנָּשְׂאוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק יא, משנה י)
- ”וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין לָאִשָּׁה, כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ [...]; הַגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִשְּׂאוּ, אוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ב)
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
- גבה (1)
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]
- צורת המקור של הפועל שׂוֹא ”אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י).
ראו גםעריכה
השורש נשׂא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
נִשָּׂא בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נישא |
הגייה* | nisa |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | נ־שׂ־א |
דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
נטיות | ר׳ נִשָּׂאִים נ׳ נִשָּׂאָה |
- גבוה, מורם מסביבתו.
- ”וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא“ (ישעיהו ו, פסוק א)
- ”כִּי יוֹם לַאֲדֹנָי צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים“ (ישעיהו ב, פסוקים יב – יג)
- ”וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה“ (ישעיהו ל, פסוק כה)
גיזרוןעריכה
תואר מן הפועל נִשָׂא
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
השורש נשׂא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גםעריכה
נֶשֶׂאעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשא |
הגייה* | nese |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׂ־א |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ נשאים |
- עברית חדשה [מתמטיקה] מספר מסדר גודל הבא שמועבר לחיבור בהמשך.
- בחיבור 6+7 יש נשא 1.
תרגוםעריכה
- אנגלית: carry
השורש נשׂא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
נַשָּׂאעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשא |
הגייה* | nassa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־שׂ־א |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ נַשָּׂאִים |
- עברית חדשה כל גוף ביולוגי המכיל בתוכו אורגניזם פתולוגי מסוים, והוא עשוי להעביר אותו לגופים אחרים.
- טיפולים חדשניים מספקים תקווה חדשה לנשאי האיידס.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
נִשָּׁאעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נשא |
שורש וגזרה | נ־שׁ־א, גזרת חפ"נ וגזרת נל"א |
בניין | פִּעֵל |
- התפתה לדרך הרעה.