צָעַק

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צעק
שורש וגזרה צ־ע־ק

גזרה: שלמים

בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרים את קולודיבור או בקול סתמי- מתוך צרה וכאב בבקשת עזרה.
  2. [עממי] הרים את קולו. השמיע קול רם מאוד.
    • המוכר הזה נוהג לצעוק כל בוקר.
    • ראיתי אותו רחוק אז צעקתי לו ונופפתי בידי.
    • עשינו תחרות מי צועק הכי חזק.
    • הילד השתובב והגזים לגמרי עד שאמו צעקה עליו לפני כולם.
    • "הבחור השייגץ יצא אחריי. הוא צעק לכל עבר: 'יודה, יודה, יודה, יודה, יודה !'" (ספורי גולדה, גולדה זנדמן)

גיזרון

עריכה
  • שורש מקראי. מקביל כמעט לגמרי לזעק. נראה שעיקר משמעו היא בקשת עזרה ולא הרמת הקול כמו שמוכיח הפועל נצעק ”ויצעק איש אפרים“ (שופטים יב, פסוק א).

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: shout‏, yell‏‏‏‏
  • ערבית: صاح‏‏‏‏ (תעתיק: צָאחַ)

ראו גם

עריכה


השורש צעק

קטגוריה:צעק (שורש)

צִעֵק

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ציעק
שורש וגזרה צ־ע־ק
בניין פִּעֵל
  1. השמיע קול רם מתוך צער.
    • ”וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים“ (מלכים ב׳ ב, פסוק יב)

גיזרון

עריכה
  • נמצא פעם אחת בתנ"ך בפסוק לעיל.

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה
השורש צעק

קטגוריה:צעק (שורש)

סמוכין

עריכה