צָעַקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צעק
שורש וגזרה צ־ע־ק
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרים את קולודיבור או בקול סתמי- מתוך צרה וכאב בבקשת עזרה.
    • ”כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ“ (דברים כב, פסוק כז)
    • ”וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת“ (מלכים ב׳ ד, פסוק א)
    • ” וַיְהִי כְּאָכְלָם מֵהַנָּזִיד וְהֵמָּה צָעָקוּ וַיֹּאמְרוּ מָוֶת בַּסִּיר “ (מלכים ב׳ ד, פסוק מ)
    • ” אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ“ (ישעיהו מו, פסוק ז)
    • ”הצועק לשעבר הרי זו תפילת שוא“ (משנה, מסכת ברכותפרק ט, משנה ג)
  2. [עממי] הרים את קולו. השמיע קול רם מאוד.
    • המוכר הזה נוהג לצעוק כל בוקר.
    • ראיתי אותו רחוק אז צעקתי לו ונופפתי בידי.
    • עשינו תחרות מי צועק הכי חזק.
    • הילד השתובב והגזים לגמרי עד שאמו צעקה עליו לפני כולם.
    • "הבחור השייגץ יצא אחריי. הוא צעק לכל עבר: 'יודה, יודה, יודה, יודה, יודה !'" (ספורי גולדה, גולדה זנדמן)

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי. מקביל כמעט לגמרי לזעק. נראה שעיקר משמעו היא בקשת עזרה ולא הרמת הקול כמו שמוכיח הפועל נצעק ”ויצעק איש אפרים“ (שופטים יב, פסוק א).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

צִעֵקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ציעק
שורש וגזרה צ־ע־ק
בניין פִּעֵל
  1. השמיע קול רם מתוך צער.
    • ”וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים“ (מלכים ב׳ ב, פסוק יב)

גיזרוןעריכה

  • נמצא פעם אחת בתנ"ך בפסוק לעיל.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה