הִפְגִּין

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא הפגין
שורש וגזרה פ־ג־ן
בניין הִפְעִיל
  1. לשון חז"ל צעק במחאה על עוול שנגרם לו.
    • ”כגון שבאו בני אדם בתוך ביתו, ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו כליי“ (בבלי, מסכת בבא קמאדף קיד, עמוד ב)
    • ”הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: בואו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה, אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו“ (בבלי, מסכת ראש השנהדף יט, עמוד א)
    • העובדים המפוטרים הפגינו מול משרד האוצר.
  2. [עממי] בהשאלה: מוכיח ומפרסם כלפי חוץ את מחשבותיו יכולותיו או מאוויו.
    • בהתנהגותה השקטה הפגינה יכולת איפוק מדהימה.

גיזרון

עריכה
  • מארמית: פָּגַן – צָעַק , מחה.
  • על דבר אשר לא צעקה בעיר (דברים) תרגום: מן בגלל דלא פגנת בקרתא.
  • תרגום המיוחס ליונתן: וּכְדוּן אַנַח בְּעוּתָךְ וְלָא תַפְגִין עֲלֵיהוֹן קֳדָמַי (שמות לב י)

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: demonstrate‏‏‏‏
  • ערבית: تظاهر‏‏‏‏ (תעתיק: תַטָ'אהַרַ)

קישורים חיצוניים

עריכה


השורש פגן

השורש פ־ג־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צעקה ומחאה 2. פרסום
גזרה
הופיע לראשונה בלשון לשון חז"ל ארמית

נטיות הפעלים

עריכה
פ־ג־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִפְגִין מַפְגִין יַפְגִין הַפְגֵן לְהַפְגִין
הֻפְעַל הֻפְגַּן מֻפְגָּן יֻפְגַּן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-