צָרַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צרח
שורש וגזרה צ־ר־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הרים קולו מאוד, בדרך כלל מתוך כעס או כאב וצער.
    • ”קָרוֹב יוֹם ה הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד קוֹל יוֹם ה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר“ (צפניה א, פסוק יד)
    • ”היה צורח וצווח מראש ההר ואומר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו“ (תוספתא, מסכת גיטיןפרק ד, הלכה ח)
    • התינוק של השכנים צרח כל הלילה, ולא הצלחתי להירדם.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. תרגום המילה לארמית הוא צוח. במקרא המילה מופיעה במשמעות זו פעם אחת נוספת בבנין הפעיל הצריח. לפועל יש מקבילה בערבית: صَرَخَ (צַרַחַ'), באכדית צַרַחֻ' ṣarāḫu.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה