צרח

צָרַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צרח
שורש וגזרה	צ־ר־ח
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הרים קולו מאוד, בדרך כלל מתוך כעס או כאב וצער.

   • ”קָרוֹב יוֹם ה הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד קוֹל יוֹם ה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר“ (צפניה א, פסוק יד)
   • ”היה צורח וצווח מראש ההר ואומר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו“ (תוספתא, מסכת גיטין – פרק ד, הלכה ח)
   • "את שיש לי להגיד / אני עוד אצרח / אפילו בירח ישמעו." (בגלל הרוח, מאת מיכה שטרית)
   • התינוק של השכנים צרח כל הלילה, ולא הצלחתי להירדם.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. תרגום המילה לארמית הוא צוח. במקרא המילה מופיעה במשמעות זו פעם אחת נוספת בבנין הפעיל הצריח. לפועל יש מקבילה בערבית: صَرَخَ (צַרַחַ'), באכדית צַרַחֻ' ṣarāḫu.

נגזרות

• צרחה
• צרחן

מילים נרדפות

• צוח
• זעק
• צעק

ניגודים

• לחש

תרגום

• אנגלית: scream‏‏‏‏
• ערבית: صرخ‏‏‏‏ (תעתיק: צַרַחַ')

ראו גם

• הצריח
• ילל
• יבב
• קונן