צרח

צָרַח עריכה

הרים קולו מאוד, בדרך כלל מתוך כעס או כאב וצער.
- ”קָרוֹב יוֹם ה הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד קוֹל יוֹם ה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר“ (צפניה א, פסוק יד)
- ”היה צורח וצווח מראש ההר ואומר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו“ (תוספתא, מסכת גיטין – פרק ד, הלכה ח)
- "את שיש לי להגיד / אני עוד אצרח / אפילו בירח ישמעו." (בגלל הרוח, מאת מיכה שטרית)
- התינוק של השכנים צרח כל הלילה, ולא הצלחתי להירדם.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. תרגום המילה לארמית הוא צוח. במקרא המילה מופיעה במשמעות זו פעם אחת נוספת בבנין הפעיל הצריח. לפועל יש מקבילה בערבית: صَرَخَ (צַרַחַ'), באכדית צַרַחֻ' ṣarāḫu.