Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: לִחֵשׁ.

לָחַשׁעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לחש
שורש וגזרה ל־ח־שׁ, גזרת השלמים, ע"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. דיבר בשקט, כמעט בלי קול.
    • ”החתן ירא את הכלבים… וכך היה עושה! אם יתנפל עליו כלב ונפל ארצה על פניו ולחש לחש חרש – סגולה מפני הכלבים.“ (הראשונה, מאת משה סמילנסקי, בפרויקט בן יהודה)
    • רון לחש לדן סוד כדי ששאר הילדים בכיתה לא ישמעו.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בספר נחמיה, ככינוי של אדם: ”וְעַל-יָדוֹ הֶחֱזִיק שַׁלּוּם בֶּן-הַלּוֹחֵשׁ שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ יְרוּשָׁלִָם הוּא וּבְנוֹתָיו.“ (נחמיה ג, פסוק יב)
  • מן אוגריתית: לחשת 𐎍𐎃𐎌𐎚. אכדית: laḫāšu.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

לַחַשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לחש
הגייה* lakhash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ לְחַשִׁים, לַחֲשֵׁי־
  1. רעש קל.
  2. דיבור בקול שקט מאוד, כך שרק הקרובים ביותר לדובר יכולים לשמוע אותו.
  3. לשון המקרא אמירה שמאמינים מייחסים לה סגולה לשינוי המציאות בהווה, או בעתיד.
    • ”שַׂר-חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ.“ (ישעיהו ג, פסוק ג)
    • ”כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו ח, פסוק יז)
    • ”אִם-יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא-לָחַשׁ; וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן.“ (קהלת י, פסוק יא)
    • ”החתן ירא את הכלבים… וכך היה עושה! אם יתנפל עליו כלב ונפל ארצה על פניו ולחש לחש חרש – סגולה מפני הכלבים.“ (הראשונה, מאת משה סמילנסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: לחש