מְצִיאוּת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מציאות
הגייה* metsiut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־צ־א
דרך תצורה משקל קְטִילוּת
מצוי + ־וּת
נטיות ר׳ מְצִיאֻיּוֹת, מְצִיאוּת־
  1. ריאליות. האופן שבו החיים מתקיימים באמת, לא האופן שבו הם עשויים להראות או האופן שבו מישהו רוצה שהם ייראו.
    • ”הגולה הרוסית והפולנית נקראה "פה" וארץ-ישראל – "שם"; "פה" חל על מציאות רבת-סבל-ויסורים של ששת מיליונים יהודים שנחנקו בגיטו תחת שלטון העריצות הצארית“ ("שם", מאת אברהם לוינסון, בפרויקט בן יהודה)
  2. קיום. המצאות.
    • ”את ביטויה היותר נמרץ, היותר עמוק והיותר חי, מצאה לה השאלה העולמית בצורת השאלה על מציאות האלוהים...איך בא האדם לידי הרעיון על דבר מציאות אלהות, איזה גורמים פסיכולוגיים וחיצוניים הולידו ופיתחו בקרבו את הרעיון הזה“ (האדם והטבע, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
    • יגדל אלהים חי וישתבח. נמצא ואין עת אל מציאותו.

גיזרון עריכה

  • לשון ימי הביניים משורש מקראי.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מציאות


השורש מצא

השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

מ-צ-א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָצָא מוֹצֵא

(ב׳ פעוּל: מָצוּי)

יִמְצָא מְצָא לִמְצֹא
נִפְעַל נִמְצָא נִמְצָא יִמָּצֵא הִמָּצֵא לְהִמָּצֵא
הִפְעִיל הִמְצִיא מַמְצִיא יַמְצִיא הַמְצֵא לְהַמְצִיא
הֻפְעַל הֻמְצָא מֻמְצָא יֻמְצָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַצֵּא מִתְמַצֵּא יִתְמַצֵּא הִתְמַצֵּא לְהִתְמַצֵּא