מצוי

מָצוּיעריכה

שכיח, רגיל, נמצא בקביעות.
- אכילת תמנונים הִנה מנהג מצוי במזרח הרחוק.
- "כל אותן ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר היה המן יורד להם והבאר עולה להם והשליו מצוי להם וענני כבוד מקיפין אותן" (מדרש תנאים לדברים, לג, כא)
- "כיצד צובעין תכלת של ציצית... מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי ..." (רמב"ם, הלכות ציצית, ב, ב)
- "זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ / מָצוּי לְכָל דּוֹרְשׁוֹ /חִישׁ נִשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ / מִפִּי מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם" (יוסף חיים מבגדד, "כִּירִי רָם", פיוט לשמחת תורה)

המילה השתרשה בלשון המשנה והתלמוד וחדרה אל לשונם של חכמי־התלמוד, מימי הביניים ועד היום.
ועד הלשון העברית ואחריו לשמות בעלי חיים וצמחים, בהחלטותיהם בשנים: 1930, 1963, 1981, 1986, 2000, 2003, 2005.

השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.

הוצאת נוזל אל מחוץ לבית קיבולו, סחיטה, צמצום.
- ”אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בַּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ג, משנה ח).
[כימיה] הוצאת מרכיב כלשהו מתוך תערובת או תמיסה כדי לטהר אותה.
- חליטת תה נחשבת לפעולה של מיצוי חומר רצוי מתוך תערובת.
שיטת הוכחת נוסחה לחישוב שטח במתמטיקה.
בהשאלה: מימוש היכולת.
- בתנועת הנוער שלנו שואפים למיצוי עצמי של החניכים למען טובת הכלל.

השורש מ־צ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.