שכיח

שָׁכִיחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שכיח
הגייה^*	shakhiakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ש־כ־ח
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ שְׁכִיחָה, ר׳ שְׁכִיחִים, נ"ר שְׁכִיחוֹת

מה שנמצא בכמות רבה או שקורה לעתים קרובות, בדר"כ באופן יחסי.
- בעבר היו חיות טרף שכיחות בנוף הארצישראלי, כיום יש מינים מעטים ששרדו בטבע.
- אין זה מחזה שכיח לראות את ראש הממשלה אוכל פלאפל בשוק.
- עששת היא תופעה שכיחה בקרב מעשנים.
[סטטיסטיקה] המצוי ביותר בין המרכיבים הנמדדים.

לשון חז"ל בארמית בה השורש ש־כ־ח מקביל למ־צ־א. ( "שְׁכִיחַ" "שְׁכִיחָא" ברבים: "שְׁכִיחֵי") המילה אַשְׁכַּח תרגומה מצא.
ישנם בלשנים שמניחים כי קיים קשר עתיק בין שורש זה לשורש ש־כ־ח בעברית (שכח שכחה).

בארמית: ”מר עוקבא הווא שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והווא מסדר אגדתא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף י, עמוד א) - מר עוקבא היה מצוי (נמצא הרבה) לפני ר"ש והיה מסדר לו את האגדות.
”אשה בדברא לא שכיחא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ג, עמוד ב) - אין דרכה של אשה להיות מצויה במדבר.
”מאי טעמא שקר מקרבן מיליה, אמת מרחקא מיליה? שיקרא - שכיח, קושטא - לא שכיח“ (בבלי, מסכת שבת – דף קד, עמוד א) מה הטעם שאותיות השקר קרובות (באלף בית) ואותיות האמת רחוקות זו מזו? משום שהשקר מצוי בעולם וקרוב יותר מן האמת.