שכחה
שִׁכְחָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שכחה |
| הגייה* | shikhekha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ש־כ־ח |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | שִכְחַת־ |
- לשון חז"ל מצב של אובדן הזיכרון.
- ”ואין שכחה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך“ (ירושלמי, מסכת יומא – דף כ, עמוד א)
- ”המוח הבריא זוכר הכל – זוכר ושוכח, שוכח ונזכר. המוח החולה עלול אמנם להגיע לשכחה גמורה, אבל זוכר הוא "זכירה חולנית", שאין עמה שום שכחה“ (חוֹלֵי-הַיִּרְאָה, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
- לשון חז"ל כמות קטנה של דגנים שנשארו בשדה לאחר הקציר, והקוצר חייב להשאירם לעניים.
- ”ארבע מתנות בכרם: פרט, שכחה, ופאה ועוללת; שלוש בתבואה: לקט, שכחה ופאה; שתיים באילן: שכחה ופאה“ (תוספתא, מסכת פאה – פרק ב, הלכה יג)
גיזרון
עריכה- מן הפועל שכח.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: forgetfulness
- גרמנית: Amnesie
- ספרדית: amnesia
- ערבית: نِسْيان
- צרפתית: amnésie
מידע נוסף
עריכהככלל מילים על משקל "קטלה", יש להגות kit-la. ולכן היה צריך להגות את "שכחה" כך: shikh-kha. אך בגלל שנוצר קושי בהגייה של הצירוף ח' ו-כ' רפה, הופך השווא הנח בסוף ההברה הראשונה לשווא נע, המקל על ההגייה. ראו על הגייה זו, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שכחה |
- פסיכולוגיה של החינוך, זיכרון ושכחה, ויקיספר